|
|
עמוד:24
סיורי סורים בסיני בעת כוננות " רותם" ב 1960 - כללו הכוחות ששהו בסיני קצינים סורים שנשלחו לשם במסגרת חילופי קצינים ומפקדים בין צבאות מצרים וסוריה שאוחדו בעקבות יצירת קע"מ - הקהילייה הערבית המאוחדת בזירה החדשה והלא מוכרת עבורם הם ערכו תרגילים וסיורים להכרת השטח , נאבקו בדיונות החול והתמודדו עם האקלים המדברי פסח מלובני אל"מ ( , ( 'מיל שירת באמ"ן במגוון תפקידים בתחומי האיסוף והמחקר . חוקר את תולדות צבאות ערב pmalovany @ walla . com הפרשה הקרויה אצלנו פרשת " , "רותם שהתרחשה בתחילת שנת 1960 וגרמה למחדל התרעתי בצה"ל ובאמ"ן , החלה עם תחילת הנעתם של כוחות מצריים גדולים יחסית לתוך סיני ובקרבת הגבול הבינלאומי של מצרים עם ישראל . היו אלה ימי קע"מ - הקהילייה הערבית המאוחדת - האיחוד המדיני והצבאי בין מצרים וסוריה , שבה הייתה מצרים החבל הדרומי של המדינה החדשה , ואילו סוריה החבל הצפוני שלה . במסגרת האיחוד הוחלט כי הנשיא המצרי , ג'מאל עבד אל נאצר , ישמש המפקד העליון של שני הצבאות , יוקמו מועצת הגנה ומטה כללי משותפים לכוחות המזוינים של שתי המדינות , והכוחות השונים , על זרועותיהם , יאוחדו מבחינת ארגונם , חימושם , ציודם והכשרתם , בהתאם לדרישות ההגנה ולתוכניות המבצעים ההגנתיות בזירות הלחימה השונות של המדינה המאוחדת . כן נקבע ששני הצבאות יקיימו תקציב משותף . במסגרת האיחוד הפך הצבא הסורי לארמיה הראשונה של הכוחות המזוינים המאוחדים , ואילו הכוחות המצריים הפכו לארמיה השנייה . עוד קודם לכן , באוקטובר , 1957 שיגרה מצרים כוח ימי וגדוד קומנדו מצבאה לסוריה , שהגיעו לנמל לאד'קיה במטרה להביע תמיכה בסוריה כנגד איומים של ממשלת תורכיה כלפיה , שבאו לידי ביטוי בעיקר בריכוזי כוחות גדולים בגבולן המשותף . הייתה זו אחת מאבני הדרך שהובילו בסופו של דבר לאיחוד בין שתי המדינות , על צבאותיהן . בעקבות האיחוד גם הועברה טייסת מיג 17 - סורית בעלת יכולת טיסה בלילה למצרים , יחד עם טייסים סורים , ו"תמורתה" הועברה לסוריה טייסת מיג 17 - מצרית . לאחר פירוק האיחוד נשארו מטוסי שתי הטייסות במקומותיהם , אך הטייסים חזרו כל אחד לארצו . כן נשארה במצרים טייסת מטוסי הפצצה מדגם אליושין , 28 שאותה רכשה סוריה עוד קודם לכן . מבין הטייסים שעברו למצרים התפרסמו ראא'ד ( רס"ן ) דאז צלאח ג'דיד ונקיב ( סרן ) דאז חאפט' אל - אסד . העלאת הכוננות הרקע למהלך המצרי היה המתיחות שהשתררה בתחילת שנת 1960 בגבול שבין סוריה לישראל ותקריות האש שהלכו ורבו בין הצדדים באותה עת , על רקע זכויות העיבוד בשטחים המפורזים וחפירת תעלה בצד הישראלי . אירועים אלה הובילו לפעולת צה"ל נגד הכפר הסורי תופיק ( ליל 31 1-בינואר בפברואר , ( שתושביו היו מעורבים בתקריות האש ובירי לעבר אנשי משמר הגבול שפעלו בגזרה ואף הרגו חייל אחד . האירוע הידרדר לחילופי אש ארטילריים ולכמעט מפגש אווירי בין רביעיית מטוסי מיסטר ישראליים ורביעיית מטוסי מיג 17 - שהוזנקו לעברם , שאחד מטייסיהם היה מצרי ששירת בטייסת זו במסגרת חילופי קצינים ומפקדים בין צבאות מצרים וסוריה . באותה עת נמצאו קצינים מצרים בסוריה , שאף נטלו חלק בתקריות האש בגבול עם ישראל , והיו כאלה שאף נהרגו בהן , וקצינים סורים במצרים , חלקם בקורסים שונים ( כולל קורס מפקדי גדודים , ( וחלקם הוצבו בתפקידים שונים ( כולל תפקידי פיקוד ) ביחידות סדירות בצבא המצרי . אחד מהם היה נקיב ( סרן ) דאז מצטפא טלאס , שהגיע למצרים בסוף שנת 1959 והוצב כמפקד פלוגת טנקי T-34 בגדוד טנקים 157 של אגד ( פוג' - במקור ) שריון , 2 שהיה כוח השריון של דיוויזיה חי"ר 2 המצרית , והיה ערוך במחנות פאיד שממערב לתעלה . גם קצינים סורים אחרים כראא'ד ( רס"ן ) אחמד אל - אמיר , נקיב עזת ג'דיד , נקיב מחמד ג'חג'אח ומלאזם - אוול רא'יף עלואני מונו לתפקידים שונים באותה יחידת שריון . קרב תופיק הביא להעלאת הכוננות בסוריה ולתגבור חזית הגולן בכמה יחידות שהיו ערוכות באזור דמשק . הייתה זו גם הזדמנות עבור נשיא מצרים , גמאל עבד אל - נאצר , להציג בפני דעת הקהל בסוריה ובמצרים כי הן נמצאות במערכה משותפת מול ישראל . מסיבה זו הצטוו דיוויזיות חי"ר , 2 חי"ר 3 ומשוריינת 4 לנוע מבסיסיהן לתוך סיני . הדבר נועד גם להסתיר מפני דעת הקהל את דבר התפטרותם של שרי מפלגת הבעת' הסורים מתפקידיהם בממשלה המאוחדת ולמקד את תשומת הלב בהתרחשות חיצונית . חול וחול ואין מה לאכול דיוויזיה חי"ר , 2 ובכללה אגד שריון 2 שבו שירתו הקצינים הסורים , נעה לעבר אסמאעיליה בציר אחד . הכוח חצה את תעלת סואץ על גבי דוברות , שכן באותה עת לא היה למצרים גשר צף על התעלה . לאחר שהדיוויזיה ריכזה את כל כוחותיה ממזרח לאסמאעיליה , המשיכה בתנועתה לעבר אל - עוג'ה ( ניצנה , ( והכוחות הגיעו אל אזור היערכותם שבקרבת ג'בל אם מרג'ם , הכוח לא חפר כלל עמדות לטנקים בשל תנועת חולות הדיונות בשטח , אשר אילצו אותם לשנות את מקום היערכותם בכל יום , שכן החולות היו מכסים אותם כל פעם מחדש , לעתים עד גובה הצריח . גם גורל האוהלים שבהם ישנו החיילים לא היה שונה הייתה זו הזדמנות עבור נשיא מצרים נאצר להציג בפני דעת הקהל בסוריה ובמצרים כי הן נמצאות במערכה משותפת מול ישראל . הדבר נועד גם להסתיר מפני דעת הקהל את דבר התפטרותם של שרי מפלגת הבעת' הסורים מתפקידיהם בממשלה המאוחדת ולמקד את תשומת הלב בהתרחשות חיצונית
|
|