המודיעין הקרבי במלחמת שלום הגליל

עמוד:44

הוקם . נקודת התורפה שנחשפה גם במלחמה זו קשורה לגורם חשוב לאיסוף - היחידות בשטח , שבנוכחותן בשדה הקרב , בעת מגע עם האויב , לפניו ולאחריו , משמשות " מחושים" רבי ערך . יחידות אלו המשיכו לפעול בהנחה ש"המודיעין יגיע מלמעלה" ולא הפנימו את הצורך לאסוף מידע בכוחותיהם הם . גם כאשר לוקט המידע הוא לא הוזרם למפקדות שמעליו . כבכל מלחמה , גם בשל '' ג השתנתה תמונת האויב ( תמ"א ) במהירות רבה . מערך האיסוף לא תמיד הצליח לעקוב אחריה ובוודאי לא בלילה . גם הרצון לקצר מעגלים ולייצר מטרות לאש כוחותינו הצליח רק בחלקו בשל היעדר תורה איסופית מגובשת שמטרתה יצירת תמונת מצב מטרות ( תמ"מ . ( הזמן הרב שנדרש להגעת תוצאות פענוח צילומי אוויר לאוגדות הביא לאי רלוונטיות של התוצאות . היעדר אמצעים להעברת חוזי בזמן אמיתי מאמצעי האיסוף לאוגדות - לאמל '' ח היורה וחוסר מקצועיות בהפעלת אמצעי האיסוף , בעיקר בלילה ובאובך , פגמו ביכולת . לקחים מודיעיניים בעקבות המלחמה נפתח תהליך של הפקת לקחים ויישומם . הלקח המרכזי היה הצורך בהטיית המאמץ המודיעיני ליצירת תמונת מצב מטרות ולקיצור פער הזמן בין איתור מטרה לבין ייצור האש לעברה . מערך התצפיות היה גורם איסוף המידע המרכזי עבור החטיבות במהלך הלחימה . ברוב המקרים הוכפפו תצפיות היחמ"ן האוגדתי לרמת החטיבה , ולעתים אף לגדודים , וסיפקו מידע חשוב ומשמעותי לכוחות . בחלק מן המקרים הפעילו הכוחות גם תצפיות פלס"ר או תצפיות יחידתיות אחרות . מערך ההאזנה הניידת לא נוצל כיאות . רק במקרים מועטים הגיע מידע ממקור זה לכוחות הלוחמים ואפשר להתריע על מארבי נ"ט לאורך ציר התנועה ולפעמים גם על כוונה לבצע ירי ארטילרי . מערך חוקרי השבויים במקומות שבהם פעל ברמת האוגדה , החטיבה והגדוד תרם רבות . מערך אמש"ט ( איסוף מסמכי שלל טכני ) - מחלקותיו שהופעלו בצמוד לחלק מהכוחות סיפקו מידע טוב , בעיקר בתחום תדרי אויב ומילות קוד . מערך הפענוח - על אף מיסודו ותנאי ההפעלה האידיאליים , המידע לא זרם לכוחות ולא אפשר שילובו בזמן אמת בתמונת המצב המודיעינית . מחקר שטח - במלחמת שלום הגליל עלה בפעם הראשונה פער משמעותי ביכולת ניתוח השטח ברמת הדרג הנפרס . במקרים רבים " נתקעו" כוחות ולא עמדו במשימתם בשל ניתוח צירים בעייתי . לעומת הכתוב , קמ"ן פיקוד הצפון במהלך ההכנות למלחמה ובזמן המלחמה עצמה , אל"מ משה צוריך , מעיר : " הכרת הזירה הלבנונית משורת המבצעים שנערכו בלבנון לפני של"ג , וכן מחקרים ובדיקות שנעשו בשנתיים שקדמו לשל"ג והתאמתם לתכנונים המבצעיים עד לרמת הגדוד ולפעמים הפלוגה , אפשרו הכנת עזרי מודיעין מפורטים , ניתוח שטח ואויב ( בעיקר יעדי מחבלים . ( הכנות אלו הביאו לכך שכמעט ולא היו בעיות תנועה בצירים , ולא היו הפתעות ששיבשו את תנועת הכוחות . העיכוב היחיד היה בחטיבה 500 שנעצרה מול כוחות קומנדו . "סורי מערך האיסוף החזותי המוטס - במקרים המעטים שבהם הוקצו אמצעים אלו לאוגדות ולחטיבות הם הביאו תועלת רבה . סיכום בצד ההפעלה המוצלחת של מערכים חדשים לצורכי המודיעין הקרבי , שהופעלו לראשונה , עיקר הבעייתיות הייתה ביצירת תמונת מצב מטרות . מערך החוזי לא סיפק את כל המידע הנדרש . מערך היומינט , להוציא חוקרי השבויים , כמעט ולא היה רלוונטי , וגם מערך ההאזנה הסיגינטי תרם רק מעט לרמת הכוחות המתמרנים . האמצעים החבירים לאוגדה , לחטיבה ולגדודים אספו מודיעין אך גם הם לא עמדו בכל הציפיות , בעיקר בשל בעיית כשירות של יחידות מילואים . חלק מהדרג הלוחם שהתקדם בשטח המורכב והמסובך של לבנון המשיך לחוש כי חסר לו מידע " בזמן אמת" על אודות מיקום כוחות האויב והאמצעים שברשותו . אפשר שהבעיה הייתה בכך שהמודיעין , טוב ככל שיהיה , אינו מסוגל לתת במהלך הקרב מידע מספיק על כוחות אויב ובעיקר כאלה הפועלים ב"חתימה נמוכה" ומתגלים רק בקושי לאמצעי האיסוף . הבעיה מורכבת וקשה עוד יותר בשטחים הרריים ובנויים שבהם לחמו כוחותינו במלחמה זו . רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמ' 49 הנחיות לכתיבת מאמר החומר שייכלל במאמרים יקיף את כל תחמי המודיעין ואתגריו ( תורת המודיעין על כל רבדיה , העררכה ומחקר , איסוף על כלל סוגיו , טכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיטות , הדרכה והכשרה , כח אדם , יחסי גומלין עם קברניטים , מודיעין קרבי , השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלה . ( המאמרים יכולים לעסוק בעבר , בהווה ובעתיד ( עם הרלוונטיות המתבקשת ) אופיים יכול להיות הגותי - תאורטי , כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום - יומית . לא תוטל צנזורה על האוריינטציה של המאמר , הקריטריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו . כל המעוניינים בפרסום מאמר - יהיו אלה גמלאי קהילת המודיעין , גמלאי צה"ל , קצינים סדירים בקהילת המודיעין או כל אזרח מן השורה - יפנו לעמוס גלבוע . פקס : ; 03-5341743 דוא"ל amos 39 @ 012 . net . il נקודת התורפה קשורה לגורם חשוב לאיסוף - היחידות בשטח , שבנוכחותן בשדה הקרב משמשות " מחושים" רבי ערך . יחידות אלו המשיכו לפעול בהנחה ש"המודיעין יגיע מלמעלה" ולא הפנימו את הצורך לאסוף מידע בכוחותיהם הם . גם כאשר לוקט המידע הוא לא הוזרם למפקדות שמעליו בצד ההפעלה המוצלחת של מערכים חדשים לצורכי המודיעין הקרבי , שהופעלו לראשונה , ניתן היה להבחין , גם במלחמה זו , במחסור במודיעין לכוחות הלוחמים . למרות השליטה המוחלטת באוויר , לא היה מודיעין מספיק לכוחות התוקפים בשום שלב של הלחימה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר