|
|
עמוד:34
תגובות " מלכודת סוכן הצמרת" - התגובות על הכתבה מאת שלמה גזית , גיליון , 62 ינואר 2012 מאמרו של ראש אמ"ן לשעבר שלמה גזית " מלכודת סוכן הצמרת" שפורסם בגיליון הקודם של כתב עת זה עורר הדים רבים . אנו מביאים לכם כמה מאמרים שנכתבו בתגובה לדברים הסכנה שבהצדקת העבר על פני חשיפת העובדות לא הייתי בוחר להגיב על כתבתו של אלוף ( ( 'במיל גזית אלמלא נכתבה בביטאון המכוון לאנשי קהילת המודיעין , הזכאים להתייחסות מקצועית ואחראית יותר . גזית כותב ש"ספרו החדש של אלוף צבי זמיר , ' בעיניים , 'פקוחות מוקדש רובו ככולו לטעות הפטאלית של המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים ולתרומתו יוצאת הדופן של סוכן הצמרת של המוסד אשרף . "מרואן מפסקה זו מתקבל הרושם כאילו תרומת המוסד מתמצה בידיעות שהעביר אשרף מרואן . כדי לא להיכנס לדיון מפורט על תרומת המוסד די לי אם אביא את הסיכום בעניין זה של ועדת אגרנט אשר ביצעה את החקירה היסודית ביותר בנושא מלחמת יום הכיפורים : " תפקיד המוסד הוא איסופי באמצעות מערכת מגעים שלו בחו"ל . מתוך החומר הרב בנידון שהובא בפנינו יכולנו לעמוד על הישגים בולטים של המוסד בתחום איסוף המידע ממקורות טובים ביותר , ולכן אף יצאו לו מוניטין בעולם" ( נספח א' לדו"ח ועדת אגרנט בנושא " מהלכים של המוסד בתחילת . ( "אוקטובר המטרה בכתיבת הספר הייתה להצביע על הגורמים לכשל של המודיעין במלחמת יום הכיפורים . צר לי לאכזב את מי שלא קרא בספרי אך הפרק הנוגע לאשרף מרואן הוא מצומצם יחסית ליתר חלקיו . אלא שפרשת אשרף מרואן מהווה פרשה מסקרנת ופיקנטית וככזו צדה את עיני הקורא ובמקרה שלפנינו גם של מי שהיה ראש אמ"ן . מה שחמור בעיניי הוא שאלוף בצה"ל מזהה וממקד את כל שאירע בהיבט המודיעיני במלחמת יום הכיפורים בעניינו של אשרף מרואן . אומנם למרואן הייתה השפעה ותרומה חשובה ויש כמובן ללמוד ממנה , אך הניסיון לתלות בו את הכשל של המודיעין במלחמת יום הכיפורים הוא חסר שחר . על השאלה האם היה סוכן כפול או לא נכתב די , ונדמה לי שבודדים הם האנשים שלמרות כל העובדות שהתבררו ממשיכים להאמין שהוא היה סוכן כפול . לפני המלחמה ובכל תקופת המלחמה ולאחריה , כולל בעדותו של ראש אמ"ן אלי זעירא בוועדת אגרנט ועד שנים רבות לאחר מכן , לא עלתה טענה שהיה סוכן כפול . רק - ב , 1993 עם פרסום ספרו של אלוף זעירא " מיתוס מול , "מציאות עלה לראשונה עניין הכפילות . בפרק " הטוב שבסוכנים - ביני לבין אשרף מרואן" אשר בספרי , אני מגולל את כל שנחוץ כדי להבין מה היה ומה לא היה ביחסי העבודה המורכבים והרגישים עם אשרף מרואן , כולל הבדיקות בסוגיית מהימנותו שנעשו באחריות אמ"ן ולא מצאו בידיעותיו שום דופי . כמו כן מובאת פסיקתו של כבוד השופט תאודור אור ששימש בורר בתביעת הדיבה של זעירא נגד זמיר : " כבוד השופט אור קבע כי זעירא חשף לעיתונאים ולסופרים את זהותו של הסוכן . כבוד השופט אור ציין כי לזעירא היה עניין לחשוף את זהות הסוכן כדי לנסות ולבסס את התיאוריה שהסוכן היה סוכן כפול שעבד עבור מצרים , ובאמצעות תיאוריה זו להטיל חלק מהאחריות למחדלי יום הכיפורים על המוסד שגייס את . "הסוכן אינני רואה כל נזק בזה שגזית ימשיך להאמין בכפילותו של אשרף מרואן , אך היינו כולנו אסירי תודה לו היה יכול להביא עובדה אחת אמיתית שתומכת בתפיסתו זאת . הנושאים היותר מהותיים בכתבה , גם הם לוקים בהתעלמות מהעובדות ומטעים את הקוראים . לדברי גזית " הלכו והצטברו ידיעות מדאיגות , תחילה בחזית הסורית ואחר כך גם בחזית המצרית , אשר באופן נורמלי היו מחייבות את ישראל להתייחס אליהן בדאגה וברצינות , היו מחייבות להכריז על מצב כוננות בצה"ל ואולי אף על גיוס מילואים . דבר לא נעשה , המדיניות שננקטה הייתה חד משמעית - כל עוד לא התקבלו ידיעות מאשרף מרואן ולא הונחו דיווחיו על כף המאזניים , נדחו הטיפול והתגובה על כל המידע הרב . "והמדאיג האומנם הידיעות וההערכה שזכה לה אשרף מרואן האפילו על כל הידיעות האחרות ופגעו ביכולתו של אמ"ן להתריע בזמן בפני הקברניטים והצבא ? בדו"ח ועדת אגרנט שחקרה ביסודיות , בין השאר , את שאירע לפני מלחמת יום הכיפורים , בספרי מחקר נוספים ובספרי שלי אפשר לקרוא על אודות ידיעות המוסד שהועברו החל מראשית 1973 ונדחו על ידי הקברניטים בעקבות הערכת אמ"ן . ההערכה המובילה את אגף המודיעין הייתה שמצרים לא תצא למלחמה וסוריה לא תצא ללא מצרים . שום ידיעה והערכה של המוסד לא הצליחו להזיז את אמ"ן מהערכתו זו עד שפרצה האש . גם כאשר העברתי בלילה שבין 5 ל 6 באוקטובר את הידיעה של אשרף מרואן שהמלחמה תפרוץ ב 6 בחודש עדיין לא שונתה הערכתו של אמ"ן . רק בזכות ידיעה זו שהעברתי ישירות לקברניטים , ובגלל תוכנה וניסוחה הברור , היה מובן באופן חד משמעי שהמלחמה תיפתח ורק אז נשברה הדומיננטיות של הערכת אמ"ן . בעקבות הידיעה אושר גיוס המילואים , למורת רוחם ובניגוד להערכותיהם של שר הביטחון ושל ראש אמ"ן . אמ"ן עיכב גם ידיעה התרעתית ממדרגה ראשונה שהתקבלה ממקורותיו שלו . הידיעה הסבירה את סיבת הפינוי הבהול של משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה בכך שמלחמה תיפתח על ידי שתי מדינות אלו . מה שאירע היה שהקצין התורן באמ"ן - רס"ן תהילה - קיבל את הדיווח ובמקום לפעול על פי הכלל הבסיסי ולהעבירו מיידית לתפוצה שאליה מעבירים ידיעות התרעתיות על פתיחה במלחמה , הוא לא ידע מה לעשות בגלל החשש להפיץ ידיעה הסותרת את הדעה המקובלת והמוסכמת שלא תיפתח מלחמה , שכן אלו שניסו להפיץ ידיעה נוגדת ננזפו . גם הקצינים הבכירים ממנו לא הורו לו קודם כול להפיץ את הידיעה , ובמקום זאת בסופו של דבר עוכבה הפצתה עד שקבוצת קצינים גיבשה ניסוח " יבש ומנוסח בסגנון מודיעיני זהיר" שיפשר בין דעת אמ"ן עד כה לבין הידיעה . כך חלפו כעשר שעות יקרות מפז , ומשהופצה , איבדה את חשיבותה ההתרעתית כי בינתיים כבר הופצה הידיעה של אשרף מרואן . הכלל הוא שאין מעכבים ידיעה התרעתית ויש להעבירה מיידית כלשונה גם אם בין המעריכים אותה יש מחלוקת . את ההערכה לידיעה מעבירים לאחר שגובשה . תופעה זו שקרתה באמ"ן איננה מקרית ומייצגת ליקוי בנוהלי העבודה והיא עומדת בסתירה לכל מה שיודעים ומלמדים בתורת המודיעין .
|
|