|
|
עמוד:25
כ 4 - ק"מ משמאל לציר אסמאעיליה-עוג'ה . הכוח לא חפר כלל עמדות לטנקים בשל תנועת חולות הדיונות בשטח , אשר אילצו אותם לשנות את מקום היערכותם בכל יום , שכן החולות היו מכסים אותם כל פעם מחדש , לעתים עד גובה הצריח . גם גורל האוהלים שבהם ישנו החיילים לא היה שונה מגורל הטנקים בהקשר זה , ובכל בוקר נמצאו מרביתם מכוסים בחולות עד מחצית גובהם . הבעיה לא התמקדה רק בניקוי הציוד והאמל"ח מן החול שחדר לכל מקום בטנקים . הקושי הגדול יותר היה במניעת חדירת חול לאוכל בעת העברתו ממטבח השדה למשאית , ששימשה מועדון וחדר אוכל לקצינים . החול חדר לכל סוגי האוכל שהוכן , ולא ניתן היה ללעוס אותו כראוי . כולם נאלצו לאכול כמו הגמלים - שתי לעיסות ובליעה , אך שום דבר לא עזר , החול נתקע לכולם בין השיניים , וגם הקיבה הייתה צריכה להתמודד עמו , לאחר שנבלע יחד עם המזון והגיע למערכת העיכול . נוסף על כך סבלו הקצינים הסורים מהבדלי הטמפרטורות הקיצוניים בין החום ששרר בימים לבין הקור ששרר בלילות . שתי הדיוויזיות האחרות - דיוויזיה חי"ר 3 נערכה ממזרח לסדר אל - ח'יטאן ( ממזרח למיתלה ) וערכה תרגילים בעומק סיני , ואילו דיוויזיה משוריינת 4 נעה באופן חפוז לאל - עריש ונערכה שם . ישראל ידעה על ריכוזי הכוחות הסוריים והמצריים והבינה כי מדובר במהלך מדיני בלבד , שנועד להסב את תשומת לב האזרחים בשתי המדינות , ובעיקר בסוריה , למצב המסוכן שבו הן נמצאות מול האויב הישראלי . בעקבות תגובת ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן - גוריון על אירועים אלה , שאמר כי " אם נאצר רוצה לבחון את ביטחון ישראל , אזי נלמדהו לקח שלא , "ישכח התעוררו דיונים בקרב הקצינים המצרים באשר לקורה ולצפוי להתרחש . בשל כך הם פנו למצטפא טלאס כמי שמצוי בעניינים , בהיותו אדם משכיל ונציג הצבא הסורי , ושאלוהו לדעתו . טלאס הרגיעם כי לא יקרה דבר , וכי המנהיגים אינם מתכוונים לעשות דבר , שכן כוונתם היא בעיקר להסיח את דעת הקהל מענייני הפנים , בעיקר בסוריה , לאחר התפטרות שרי מפלגת . 'הבעת היכרות אינטימית עם חצי האי הכוחות שהו בסיני , והיה צורך להעסיק אותם בצורה כלשהי . אחת המשימות שהוטלו על הקצינים הסורים הייתה ללמוד ולהכיר את חצי האי סיני על ידי עריכת סיורים ממונעים ברחבי חצי האי , שכן היה חשוב שהם כאנשי שריון יכירו את השטח , דבר שיקל עליהם לקבל החלטות בעת הצורך בצורה טובה , וכן שיידעו כיצד לתמרן בשטח עם כוחותיהם . הקצינים נטלו מפה ויצאו לשטח כשהם מתחילים את סיורם בציר המרכזי שבו הייתה ערוכה הדיוויזיה שאליה השתייכו . הם נסעו תחילה לג'בל ליבני , ומשם המשיכו לעבר הגבול עם ישראל , עד שראו את העיירה עוג'ה בתוך שטח ישראל . למחרת נסעו לחסנה וממנה לנח'ל ומשם לסדר אל - ח'יטאן , לאל - תמאדה ולמעברי המיתלה והגידי , ומשם חזרו למחנה שבו שהו . ביום אחר נסעו לאל - עריש ומשם לרצועת עזה . בדרך נתקלו בסיור פלסטיני שהיה שייך לכוחות השחרור שהוקמו על ידי נאצר , כגרעין לצבא הפלסטיני שיוקם בעתיד כדי שינהל מלחמת גרילה נגד ישראל מתוך רצועת עזה . אנשי הסיור זיהו שהם קצינים סורים ואירחו אותם לארוחה ידידותית במקום . בסופו של דבר , ולאחר שהייה בשטח במשך 59 ימים , החליטה המפקדה המצרית להחזיר את הכוחות למחנותיהם בפאיד שממערב לקהיר , שנבנו בזמנו על ידי הצבא הבריטי . בעת שהותם בסיני ביקרו את הכוחות קצינים מצרים בכירים מאגפי המבצעים וההדרכה . עם זאת , שר המלחמה , המושיר עאמר , לא ביקר אותם אלא רק לאחר שובם למחנותיהם , וזאת מאחר שידע כי הכוננות והמהלך כולו הנם בעלי אופי מדיני ולא צבאי . הייתה זו אחת החוויות החשובות שחוו הקצינים הסורים במהלך שירותם בצבא המצרי , ובמהלכה למדו להכיר את חצי האי סיני על כל מעלותיו ומגרעותיו , כפי שגם אנו הכרנו במשך שנות שהייתו של צה"ל במקום . סוף דבר עם פרוץ ההפיכה שהובילו מתנגדי האיחוד עם מצרים בסוריה ב 28 - בספטמבר , 1961 שנועדה " לתקן את המצב הלא חוקי במדינה , להחזיר לעם את עצמאותו ואת זכויותיו ולצבא את , "כבודו דרשו הקצינים הסורים שחוללו את ההפיכה להחזיר את השליטה על יחידות הצבא הסורי לידי הקצינים הסורים , להחזיר את הקצינים המצרים שהוצבו בסוריה ואת הקצינים הסורים שהועברו למצרים לארצותיהם ולהביא לתיקונים שונים במצב הפנים בסוריה . הם היו מוכנים להסכים להמשך האיחוד בין שתי המדינות ושני הצבאות , אם כי " באופן טבעי" ( קרי שהסורים ישלטו על צבאם , ולא המצרים ) ולא כפי שהדבר נעשה . מפקד צבא מצרים המושיר עאמר , ששהה באותה עת במטכ"ל בדמשק , ניסה לנהל משא ומתן עם הקושרים ואישר את דרישותיהם , הקצינים הסורים ששהו במצרים וכן השרים אנשי הצבא חזרו למצרים , והוחל במינוי מפקדים חדשים לצבא הסורי ( הארמיה הראשונה באיחוד . ( בהמשך חזר בו עאמר מהסכמתו לדרישותיהם וטען כי הדבר מחייב את אישורו של נאצר . בעקבות כך העמידו הקושרים בפניו את הבחירה בין חתימה על ההסכם כפי שסוכם עמם לבין עזיבת סוריה , והוא בחר באפשרות השנייה ועזב באותו היום את סוריה במטוס לקהיר , יחד עם קבוצה של קצינים מצרים , ובכך בעצם הגיע לסיומו האיחוד בין שתי המדינות ( קע"מ . ( ועוד פיסת מידע - במצרים הוקם גרעין הקבוצה שהעלתה במרס 1963 את מפלגת הבעת' לשלטון בסוריה - " הוועדה הצבאית" של מפלגת הבעת' - על ידי חמישה קצינים חברי המפלגה , ששירתו אז שם : צלאח ג'דיד , מחמד עמראן , עבד אל - כרים אל - ג'ונדי , חאפט' אל - אסד ואחמד אל - אמיר . חאפט' אל - אסד בעת שהייתו במצרים . היה חלק מקבוצת קצינים שהתגבשה שם , שבהמשך העלתה את מפלגת הבעת' לשלטון בסוריה
|
|