|
|
עמוד:20
ה"להבה" שהציתה יחידת הקת"מ אצל יהודי סוריה בשנים 1961-1959 העלתה יחידת הקת"מ ( יחידת היומינט של אמ"ן ) כ 100 - יהודים מסוריה דרך לבנון 25 מבצעי ההברחות , שכונו מבצעי " , "להבה נשאו בחובם סיכונים רבים והתבצעו בדרך חתחתים , תוך היעזרות במבריחים מפוקפקים ושיחוד גורמי ממשל פרסום ראשון גדעון מיטשניק סא"ל , לשעבר רע"ן ההיסטוריה והמורשת בחמ"ן וכיום רע"ן במחלקת ההיסטוריה בצה"ל ; gidim 2007 @ gmail . com מבצעי " להבה" היו הכינוי שניתן על ידי יחידת הקת"מ ( יחידת היומינט של אמ"ן ) לפעילות אנשיה להעלאת עשרות יהודים מסוריה לישראל , דרך לבנון . בשנים 1961-1959 היה בסיס צפון של יחידה 154 אחראי להעלאת כ 100 - יהודים בדרך זו . הפעילות התבצעה ב 25 - מבצעים נפרדים והתבססה על הפעלת רשתות סוכנים וסייענים בדרום לבנון . דמות המפתח הייתה שולה כהן קישיק , שנחשבה ל"מרגלת הישראלית" בלבנון ואף נעצרה וישבה בכלא הלבנוני . הפעלת הסוכנים והסייענים הללו על ידי מרחב צפון החלה שנים לפני מבצעי " להבה" לטובת משימות שונות לאיסוף מודיעין צבאי ואחר בלבנון ובסוריה . בתקופת הפעילות , בשנים , 1961-1959 הקדישו אנשי יחידת הקת"מ מאמץ רב בנושא העלאת היהודים . סייענים יהודים בבירות היו חלק חשוב מהרשת . שמוליק גורן , שהיה מפקד בסיס צפון של יחידה 154 בחלק מתקופת המבצע ( ולימים מפקד היחידה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים , ( מעיד כי המבצע היה מורכב והצריך התמודדות עם בעיות רבות , אך את אנשי היחידה הניעו תחושת שליחות וציונות לשמה . סגנו של גורן , בני זאבי , שהיה לו תפקיד מרכזי בניהול המבצע מראשיתו , מונה בהמשך למפקד הבסיס והמשיך להוביל את הפעילות . רעיון יצירתי ראשיתו של מבצע " להבה" הייתה בבריחת שני צעירים יהודים תושבי דמשק אל לבנון תוך ניצול שיירה של תושבי לבנון שחזרו מסוריה , שאליה הגיעו לרגל ביקור נשיא מצרים , ג'מאל עבד אל - נאצר , בבירה הסורית באפריל . 1958 הם חיפשו דרך לעלות ארצה , ולשולה כהן , הסוכנת הישראלית שישבה בבירות , היה רעיון יצירתי . היא חשבה על כינון ערוץ הברחה חדש באמצעות יחידת הקת"מ . כהן החליטה לשלוח סוכן בשם " סשה" אל מפעיליו ביחידת הקת"מ עם הצעה להתחיל במבצע לקליטת העולים . ממסמך שנושא את הכותרת " דו"ח מבצע להבה מס' " 1 מ 26 - באפריל 1959 שעליו חתום שמוליק גורן , מפקד הבסיס , עולים הפרטים הבאים : ב 15 - באפריל 1959 הופיע " סשה" אצל מפעיליו וסיפר להם על פנייה שקיבל משולה כהן כמה ימים קודם לכן עם בקשה שיחלץ מבירות לישראל שני צעירים שהגיעו לשם מסוריה . לאחר התייעצות בבסיס היחידה הונחה " סשה" לחזור לבירות ולהביא פתק בכתב ידה של שולה כהן עם שמות שני הבחורים ומידע נוסף . ניסיון אימות מול סוכן אחר שאליו נשלח שדר בבירות לא צלח . ב 20 - באפריל חזר " סשה" עם הפרטים המבוקשים בכתב ידה של שולה כהן . לאחר שסוכמו איתו פרטי העסקה , כולל הסכומים ודרכי ההעברה , נקבע מועד למפגש הבא . ב 25 - באפריל בערב התייצב " סשה" במשטרת מטולה עם שני העולים הראשונים : פואד נסים סנקי בן סלים , בן , 21 ועבדו סובחי חמרה , בן . 18 השניים סיפרו על עוד שלושה מחבריהם הממתינים בבירות . לאחר תחקור קצר לאימות דברי " סשה" הועברו השניים ללינה במלון ציון בצפת . עם " סשה" סוכם שבתוך שבוע יביא את שלושת האחרים . למחרת הועברו השניים לחיפה ונמסרו לנציג הסוכנות . סוד גלוי רוב העולים מסוריה היו צעירים בני , 18-16 אך היו גם צעירים יותר , בני , 15-13 ומיעוטם היו בגילאי ה . 20 - במסגרת המבצע עלו גם שתי משפחות . רבים מהנערים ברחו מדמשק - ברוב מהמקרים ללא ידיעת הוריהם . היו להם תשוקה ורצון להגיע לישראל בשל אמונה דתית וזיקה ציונית , ולצד זה השפיע היחס של השלטונות ושל התושבים ליהודים , שסבלו מהתנכלויות , מרדיפות , מהשפלות ומדיכוי . היו מקרים של לחץ להתאסלמות , מקרי אונס של נערות וגיוס בכפייה לצבא של בני נוער . ההנהגה של יהודי דמשק , שהייתה חלשה ומפולגת , לא פעלה להגנה אמיתית על הקהילה או לחיזוק רוחם של בני הקהילה . היו אף מקרים של פגיעה בראשי הקהילה . בלבנון היה מצב היהודים טוב יותר . על ההחלטה לעלות השפיע היחס של השלטונות ושל התושבים ליהודים , שסבלו מהתנכלויות , מרדיפות , מהשפלות ומדיכוי . היו מקרים של לחץ להתאסלמות , מקרי אונס של נערות וגיוס בכפייה לצבא של בני נוער ההברחה מסוריה הייתה כרוכה לא רק בקשיים אלא גם בטרגדיות : בכמה מקרים " נעלמו" צעירים וצעירות שיצאו מסוריה עם מבריחי גבול אך מעולם לא הגיעו אל הקהילה היהודית בלבנון . לפחות במקרה אחד הושלכו צעירים לים על ידי המבריחים שבידיהם הופקדו
|
|