|
|
עמוד:9
מובהק של המציאות הלבנונית של שנות ה 50 - וה 60 - שבהן היוו המנהיגים השיעים קליינטים אומרי אמן לפטרונים המארונים . שנית , עלייתה של העדה השיעית לגדולה . הוואקום שחוללה המעורבות הישראלית בלבנון התמלא עד מהרה בידי בני העדה השיעית שממילא היו מצויים באותה עת בדרכם אל מרכז הבמה הפוליטית בלבנון בכוח עוצמתם הדמוגרפית , ומאוחר יותר אף הצבאית . חזבאללה ויוצרו , ומאוחר יותר פטרונו , המשטר האסלאמי באיראן , הם שהפכו לכוח מוביל ומנהיג בקרב בני העדה השיעית בלבנון . מרבית בני העדה השיעית בלבנון אומנם אינם מזהים עצמם גם היום באופן מוחלט עם חזבאללה , אולם עובדה היא כי מרביתם מצביעים בבחירות למען מועמדי הארגון ורואים בו את הגוף המייצג אותם במדינה לכל דבר ועניין . מבחינה זו , דומה כי פריצתם של השיעים למרכז הבמה הפוליטית בלבנון ויותר מכך , עלייתו של ארגון חזבאללה לגדולה , הן בעיקרו של דבר תוצאה של המהפכה האסלאמית באיראן ב 1979 - שבלעדיה אי - אפשר להבין את שהתרחש בלבנון מאז ועד היום . הזירה הסורית המשטר הסורי נחשף עומד בדד במערכה מול האויב מדרום לאחר שהסכם השלום הישראלי - מצרי הוציא את מצרים ממעגל העימות עם ישראל . הלקח הסורי מן המלחמה היה לכונן איזון אסטרטגי למול ישראל אשר יאפשר לדמשק להתמודד איתה לבד ובכוחות עצמה . הכישלון לכונן איזון שכזה בשלהי שנות ה , 80 - בעקבות התמוטטות ברית המועצות , הביא כידוע את סוריה לקיים בראשית שנות ה 90 - שיחות שלום עם ישראל במאמץ לסלול את הדרך להידברות עם וושינגטון , הגם שהשיחות לא הבשילו לחתימת הסכם שלום . מלחמת של"ג גם חידדה את ההכרה הסורית בדבר חשיבותה של הזירה הלבנונית לקידום האינטרסים הסוריים . בסיכומו של דבר , היא הקלה על הסורים להשתלט על לבנון , לאחר שמעורבותם במדינה זו נקלעה למבוי סתום באמצע שנות ה . 70 - ככל שחלפו השנים פחתה הרלוונטיות של המלחמה בעבור סוריה , כך משהתחלף השליט בדמשק ובשאר אל - אסד ירש את מקומו של אביו , ובוודאי עתה עם פרוץ האביב הסורי במרס . 2011 הזירה הישראלית למלחמה היו השלכות דרמטיות גם על המערכת הישראלית ובעיקר על החברה הישראלית , השלכות המלוות אותנו עד היום . אחת מאלו היא ההכרה במגבלות הכוח . לכאורה הייתה ישראל יכולה להוציא אל הפועל את הנחות היסוד השאפתניות ומרחיקות הלכת שעמדו בבסיס המלחמה , שהרי אחרי הכול צה"ל נמצא בסיומו של השבוע הראשון לקרבות בשעריה של בירות . ובכל זאת , שאלות כמו קיומה או היעדרה של תמיכה ציבורית במהלכי המלחמה ; ההתמודדות עם שאלת הנפגעים וההרוגים ; ולבסוף , לחץ בינלאומי שכמותו לא ידעה ישראל זה שנים - כל אלו לימדו את המנהיגות הישראלית שיעור חשוב בכל האמור במגבלות הכוח , גם אצל מי שהעוצמה הצבאית מצויה כולה בצדו . מכאן ואילך עתידות מערכות ישראל , וגם המבצעים הצבאיים שאליה יצאה , לעמוד בסימן אותם מחלוקות וויכוחים מבית , הרגישות לנפגעים , לחץ בינלאומי ועוד ועוד . אבל מעבר לכל זה , דומה כי המלחמה לימדה דבר בסיסי נוסף והוא ההכרח לחזור למקורות וליסודות , בוודאי למקורות וליסודות המודיעיניים . ולעניין זה ההערה הבאה . ב , 1978 - ארבע שנים טרם היציאה למלחמה , פורסמו יומניו של משה שרת . בכרך השמיני של יומנים אלו ניתן היה למצוא איגרות שהחליפו ב 1954 - משה שרת , בעת שכיהן כראש הממשלה , ודוד בן - גוריון , אז מדינאי גולה בשדה בוקר . בן - גוריון הציע לשרת לגייס קצין מארוני שיחולל בלבנון הפיכה צבאית ויהפוך מדינה זו לידידה לישראל . שרת מצדו ענה באריכות מדוע הרעיון הוא רעיון עוועים . הוא הסביר כי אין לסמוך על בני העדה המארונית שכן המדובר בעדה מסוכסכת ומפולגת המצויה בשקיעה , ושבכל מקרה קיבלה החלטה אסטרטגית לקשור גורלה עם העולם הערבי המקיף אותה . מה שידע שרת ב 1954 - שכחו כנראה בישראל 30 שנה לאחר מכן , ושמא לא טרחו ללמוד . הכרת מרכיביה של הזירה , גם אלו החבויים מתחת לפני השטח , הבנה של תהליכי יסוד דמוגרפיים , חברתיים , כלכליים ופוליטיים ואפילו עובדות יסוד כמו מבנה החברה והעדות בלבנון - כל זה נעלם מעיניהם של הוגיה ומתכנניה של המלחמה בלבנון , אך עמד גם עמד בבסיס כישלון המהלך הישראלי . ובהקשר לכך ראוי להזכיר את שאלתו של סגן ראש הממשלה שמחה ארליך בקיץ : 1982 מאיפה הגיעו כל כך הרבה שיעים ללבנון ? תזכורת דומה להכרח לחזור למקורות לימדו אותנו , כך דומה , גם אירועי האביב הערבי של השנה האחרונה . רק בעקבות מלחמת לבנון השנייה הפכה המלחמה של יוני 1982 למלחמת לבנון הראשונה . עד אז היה נהוג להתייחס אליה כמלחמת של"ג או מבצע של"ג . אין המדובר בעניין טכני אלא בהודאה כי המהלך הישראלי של שנת 1982 היה יותר ממבצע צבאי מוגבל שעניינו הרחקת אש המחבלים מיישובי הגליל . היה זה מהלך שאפתני שביקש לחולל שידוד מערכות בלבנון , להרחיק ממנה את אש"ף ואת הסורים ולכונן בה שלטון מארוני שיקשור אותה לישראל . בנקודה זו חשוב לחזור ולציין כי בהיעדר מחקר מקיף ומעמיק נותר סיפורה של המלחמה לוט בערפל , ולכל היותר חומר להתדיינות משפטית בבתי המשפט בשאלות שבהן נמנע לבסוף בית המשפט מלהכריע - דוגמת השאלה האם החבירה של צה"ל לכוחות הנוצריים בבירות הייתה מתוכננת מראש והאם קיבלה את אישור הממשלה . במלחמת של"ג הטילו המארונים אל שולחן ההימורים את הקלף האחרון שנמצא ברשותם , הקלף הישראלי . לאחר שהמהלך הישראלימארוני לכונן סדר חדש בלבנון בהגמוניה של משפחת ג'מייל המארונית נכשל , נתגלו המארונים בכל מערומיהם הוואקום שחוללה המעורבות הישראלית בלבנון התמלא עד מהרה בידי בני העדה השיעית שממילא היו מצויים באותה עת בדרכם אל מרכז הבמה הפוליטית בלבנון בכוח עוצמתם הדמוגרפית , ומאוחר יותר אף הצבאית
|
|