|
עמוד:9
דבר העורכות נקודת המוצא של קובץ מאמרים זה היא ש " ילדות " ו " נעורים " הם מושגים מרכזיים בסדר היום המודרני , וכי לא ניתן לדון באידאולוגיות הגדולות המודרניות בתהליכים המהפכניים , במשברים ובתמורות התרבותיות שחלו בשלוש המאות האחרונות , בלי להזדקק להם . המודרנה , על גילוייה המגוונים , הרבתה בתיעול ילדים ובני נוער לצרכיה , וראתה בהם , בתרבותם ובאורחות חייהם הייחודיות , אמצעי מהפכני וגם מטרה . הילדים והילדות , הנערים והנערות , ולא פחות מכך מושגי הילדות והנעורים המודרניים - "דור העתיד , " דור התקווה , " "הדור הילידי , "הראשון "דור המרד " - גויסו כדי להוביל שינוי ומהפכה , להפיח תקווה ולהוכיח את צדקת הדרך החדשה . החל מן המאה 8-ה ו , עם הופעתה של תנועת ההשכלה באירופה , ובהמשך במאות 9-ה ו , 20-וה עם עלייתן של התנועות הלאומיות וצמיחתן של האידאולוגיות המהפכניות הגדולות , בולט חלקם של ילדים ושל בני נוער ותפקידם של הילדות והנעורים בשדה הקרב התרבותי . התעלמות ממקומם בתהליכי השינוי המואצים תותיר את התמונה התרבותית חסרה . אסופת מאמרים זו מתמקדת בילדים ובנערים , יהודים בעיקר , ובתפקידים החברתיים והתרבותיים שהוטלו עליהם בעתות משבר ובתקופות של תמורה שינוי . בצד התפקידים המעשיים והסימבוליים שהוכתבו "מלמעלה , " נבחנים כאן גם תפקידים דוריים שגובשו "מלמטה , " בקרב הצעירים בינם לבין עצמם . לאסופה שלושה שערים . השער הראשון מתמקד ברובו בילדים ובבינוי האומה העברית בארץ-ישראל בסוף המאה 9-ה ו ובראשית המאה . 20-ה המאמר הפותח , "ילדים כנושאי מהפכת הדיבור העברי , " מאת זהר שביט , מוקדש לתפקיד המכריע שמילאו הילדים היהודים בארץ-ישראל בהנחלת הלשון העברית ובהשלטתה כשפת דיבור ביישוב היהודי בראשית המאה . 20-ה שביט מצביעה על יחסי הגומלין שבין יזמי מהפכת השינוי , המבוגרים , ובין הילדים - נמעניה , וכיצד הפכו הילדים לנושאי המהפכה ולסוכניה .
|
דור לדור
|