|
|
עמוד:12
רחב של התנהגויות הוראה של מורים שונים העלו תופעה שחזרה על עצמה בתדירות מתסכלת : התחוור לי שלתלמידים רבים לא היה כל מושג על מה דיבר המורה , אך הם קלטו את "חוקי המשחק" ופיתחו אסטרטגיות כיצד "לשחק . "אותה וכך יכלו להשתמש בשפה , בתהליכים מדעיים ובמושגים הרלוונטיים , כגון משוואות כימיות , מבלי להבינם כלל ועיקר . מדהימה עוד יותר הייתה העובדה שהמורים כלל לא היו מודעים לתופעה , ובעקיפין אף עזרו להנציח אותה . במונחים מקצועיים אוכל היום לומר שלאחוז לא מבוטל של תלמידים נותר מושג מעוות ביותר של , "למידה" ולא משום היעדר יכולות לימודיות , אלא כתוצאה מההתנסות ההוראתית שלה נחשפו . תופעה זו הולידה בי את המודעות לפער הקיים בין התנהגותם הלימודית הגלויה של התלמידים לבין הבנתם הסמויה בפועל , כמו גם את הצורך הדחוף לטפל בו . יצירת חפיפה טובה יותר בין הלמידה להבנה אני רואה כיעד חינוכי מרכזי , שגם אם לא יושג במלואו , ישמש כלפיד אשר אורו יכוון את פעולתי . הבחנה נוספת , שהגעתי אליה מאוחר יותר , קשורה ל"ידע . "מורים בעבודתי המשותפת עמם , נוכחתי תחילה באופן אינטואיטיבי , שמורים יודעים הרבה מעבר למה שהם מסוגלים לבטא במילים . לדוגמה , הם אמנם התקשו לתת הסבר לביצועים יצירתיים שחוללו בכיתותיהם , אשר לכאורה זרמו בטבעיות , אך כשנתבקשו לתאר את שיטות ההתמודדות שלהם עם מצבים בלתי צפויים , חשפו מאגר ידע עשיר שהפתיע את החוקר כמו את הנחקרים עצמם . מכאן צמחה בי המודעות וההכרה בקיומו של "ידע של מורים" ככלי מרכזי וחשוב בהוראה , עוד לפני שנטבע המושג של "המורה . "הרפלקטיבי הגרסה הראשונה של הספר , אשר נכתבה בעת שהותי בשבתון , 'בקמברידג נשאה את הכותרת "הערכת התפתחותם המקצועית של , "מורים כאשר ל"הערכה" באותם ימים הייתה תהודה רבה בשיח החינוכי . הספר עבר מאז שינויים , אשר בדומה לאורגניזם החי היו מותאמים לקונטקסט המשתנה , תוך שמירה על הארגון הפנימי הבסיסי שלו . הגרסה השנייה שלו נשאה את הכותרת : "שינוי כאתגר לחשיבה חדשה . "בחינוך נקודת המפנה חלה במפגש מחודש שלי עם עמיתיי האקולוגים ועם התפיסה המודרנית של אקולוגיה כמערכת פתוחה , בניגוד לאקולוגיה של מערכות סגורות . כך נולד המושג "חשיבה , "אקולוגית אשר השתלב באופן טבעי עם תפיסתי החינוכית . כאמור , הספר עוקב אחר תהליך התפתחותה של החשיבה החינוכית כתוצאה מהאינטראקציה הממושכת שלי עם השדה , במסגרת פרויקטים שונים לשינוי חינוכי . ראשיתו של התהליך הדיאלקטי בשאלה המופנית אל השדה ומתניעה
|
|