|
|
עמוד:9
פתוה דבר תנועת חזבאללה ממשיכה להעסיק אותנו שמונה עשרה שנה , מאז נוסדה ב , 1982 בעקבות מלחמת לבנון . מאבק הדמים בדרום לבנון מזכיר שמונה עשרה שנות מאבק של ישראל עם ארגון אחר , אש"פ , מאז הווסדו ב 1964 ועד לסילוקו מביירות ב . 1982 בשני המקרים ניצבה ישראל מול תנועה וארגון חברתיים פוליטיים , אשר אימצו שיטות גרילה וטרור כדי להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגתן . בשני המקרים ניצבו לוחמים מזוינים בנשק על הגבול עם ישראל והצליחו , בסיוע מדינות תומכות , להקשות על עשיית השלום בין ישראל לבין שכנותיה . בשני המקרים לא הצליחה ישראל למצוא פתרון צבאי לאתגר . היא נאלצה להגיע להבנות בתיווך גורמים בינלאומיים כדי לשכך את כאב הפגיעות הקשות שגרמו לסדקים בחברה הישראלית והציבו סימני שאלה על עצם התבונה המדינית והצבאית בהמשך המאבק המזויין . אש"פ סולק מזירת הקרב אחרי שמונה עשרה שנה , עבר למסלול המדיני , הגדיר מחדש את מטרותיו וניתב את דרכו להסכם של שלום עם ישראל . האם גם חזבאללה תסולק משדה הקרב אחרי תקופת זמן דומה עקב נסיגה ישראלית מלבנון ? האם גם חזבאללה תפנה למסלול המדיני להשגת מטרותיה ? האם גם היא תגדיר מטרות אלה מחדש ? לא ניתן לצפות לאן מועדות פניה של חזבאללה בצומת הדרכים של שנת , 2000 ולא רק מפני שקשה לחזות אירועים . קשה יותר להבין את מהלכיה של תנועה מאשר להבין כיצד תנהג מדינה . להיגיון המדיני , גם זה של מדינות ערב , יש תבנית מוצקה ומוכרת פחות או יותר החוזרת על עצמה במסגרת מתוחמת של מספר התפתחויות אפשריות . לעומת זאת , תנועה כחזבאללה עוטה על עצמה לעתים קרובות ערפל כבד של אי ודאות . המבנה הארגוני והצבאי שלה איננו קבוע אלא משתנה , מוקדיה קשים לאיתור ומנהיגיה משדרים מסרים כפולים ומכופלים . אין פלא אפוא , שגם אחרי שמונה עשרה שנה נותרה חזבאללה בגדר תעלומה בישראל והפרשנות סביבה נשארה לא פעם סתומה . היא מעלה לדיון במחזוריות כמעט קבועה שאלות כגון "האם איראן שולטת בה , " ? "האם סוריה משפיעה עליה " ? "ומה היא תעשה לאחר הנסיגה הישראלית מדרום לבנון . " ? דומה , כי אם היה בידנו
|
|