|
|
עמוד:9
יצירת אווירה של שינוי ; שילוב תלמידים עם מוגבלויות בחינוך הכללי ; פיתוח וטיפוח צוות מקצועי והדגשת הנושא של שיתופי פעולה ; הגברת מעורבותם של ההורים בתהליכי למידה ; הרחבת גיל הזכאות לחינוך ולטיפול ; התייחסות ותשומת לב אישית ללומד יחד עם הכלתו בקבוצת השווים ; הטמעת טכנולוגיות חדשות היכולות לסייע ביישומים קוריקולריים וארגוניים ; הדגשת חשיבותה של איכות החיים . זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי בפועל את הרעיונות המשותפים המשיקים בין שני תחומי דעת אלה – תכנון לימודים וחינוך מיוחד . מטרת המהלכים המכונים בארצות הברית ' רפורמה קוריקולרית' הייתה בעיקר לחולל מהפכה ולהשפיע משמעותית על הישגי הלומדים באמצעות שינוי התכנים הנלמדים , אופן הצגתם ללומדים ודרכי הוראתם . רפורמה זו הגיעה לשיאה בשנות השישים ובמחצית הראשונה של שנות השבעים של המאה 20-ה כמעט במקביל לשינויים שהתחוללו בשדה החינוך המיוחד . כפי שנראה בהמשך , בשנים האלה נחקקו חוקי חינוך מיוחד במדינות שונות , ובכולם בא לידי ביטוי הרצון לשלב תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך . "רגיל"ה כאמור לעיל , בארץ ובעולם התמקדו הרפורמות שנערכו בחינוך הכללי בתכניות הלימודים ; ראו בהן כלי להעלאת הישגי הלומדים . בחינוך המיוחד , לעומת זאת , הרפורמות התמקדו בעיקר במאמצים לפרוץ את הבידול החברתי והלימודי ולשלב תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגיל . תכניות לימודים או תכנון לימודים לא היו בין הנושאים שעל הפרק . מרילין פוגץ' וסינתיה וורגר האמריקניות , שתיים מן החוקרות המרכזיות בתחום של תכנון לימודים בחינוך המיוחד , מתארות זאת כך : “ מחנכים בחינוך המיוחד המשיכו לחיות ביחסי אהבה-שנאה עם תכנית הלימודים" ( תרגום חופשי Pugach & . ( Warger , 2001 : 195 בחיבורים אחרים שלהן Pugach & Warger , 1996 ;) ( Warger & Pugach , 1996 השתיים מצביעות על כך שמצד אחד מערכת 1 כל התרגומים בספר הם שלי , ג"א .
|
|