הקדמת המחברת

עמוד:12

הפיננסי תרמה אף היא את חלקה לפריצת הגדרות . למרות שההיבט המוסרי של המשבר גלוי לעין , אין הוא מוצא את ביטויו בשיח מומחים ומעצבי מדיניות . ההתעלמות ממנו אינה מקרית , היא משתלבת היטב במסורת הפוזיטיביסטית של מחשבת הכלכלה והניהול הניאו ליברלית השלטת בדורנו . לפי מסורת זו , שוק חופשי תחרותי פועל מעצמו להבטחת גידול מתמיד של העושר לטובת בני החברה ואינו נזקק אלא למינימום הכרחי של ריסון חיצוני . מוסר ועסקים קורא תיגר על המסורת הפוזיטיביסטית ומבקש לבסס את מקומם של שיקולי המוסר בעולם העסקים . הנחת היסוד כאן היא שהתחשבות בשיקולי מוסר אינה סותרת את הגיון התועלת הכלכלית של השוק , אלא דווקא מגוננת על המגזר העסקי בפני מגמה מתמדת להגבילו בדרכי רגולציה ואף מחזקת את יכולתו למלא את תפקידיו החברתיים . ריסון עצמי וולונטרי של המערכת העסקית עדיף על ריסון חיצוני כפוי הן מבחינת השמירה על אופייה הליברלי של המדינה , הן מבחינת התפתחות הכלכלה והן מבחינת קידום טובתם של כל בני החברה . מטרות ספר זה הן להציג בפני הקורא את התחום של מוסר ועסקים כגישה תיאורטית וכמערכת של פרקטיקות , להעמיד מסגרת מושגית לניתוח שאלות מוסריות בניהול , ולהציע כלים לקבלת החלטות עסקיות שאפשר להצדיקן בשיקולי מוסר . הספר דן בתפקיד של מערכות שונות בקידום אחריותם החברתית של העסקים , ובכללן : השוק , החוק , האירגון , הסביבה החברתית ומסגרת האכיפה הפנימית של התאגיד . אך הוא מבדיל היטב בין דרכי הפעולה של מערכות אלה , המאופיינות כ"תחליפי , "מוסר לבין דרכיה והגיונה של החשיבה המוסרית ביישומה לעולם העסקים . הספר בנוי משני חלקים המבטאים את הניגוד בין שתי נקודות המבט על פעולת העסקים , המערכתית והמוסרית , ומוליך בפרקיו האחרונים לגיבוש מסגרת תיאורטית של מוסר יישומי המשלבת את שתי הגישות מבלי לטשטש את ייחודן . חובה נעימה היא לי להודות לפרופ' מנחם יערי , שכבר בעת כהונתו כנשיא האוניברסיטה הפתוחה הכיר בחשיבות פיתוח התחום של מוסר ועסקים במסגרת ההכשרה האקדמית של מנהלים ונושאי משרה בישראל , והוא שעודד אותי לאמץ לי תחום זה כנושא למחקר ופיתוח . תודה לפרופ' יצחק זמיר , יו"ר המרכז לאתיקה בירושלים ולחברי הוועדה האקדמית של המרכז לאתיקה בירושלים , פרופ' מאיר חת , פרופ' יצחק גלנור ופרופ' גבי שפלר , שקראו את כתב היד והמליצו על פרסומו . תודה למרכזות ולמנחים בקורסי מוסר ועסקים באוניברסיטה הפתוחה , שהשאלות שהעלו במהלך ההוראה חייבו אותי לבחון מחדש את רעיונותיי . תודה מיוחדת אני חבה ליפה כהנא צרפתי , יד ימיני בהוראה ובפיתוח , שהפעילה עלי לחץ מתמיד לקדם את כתיבת הספר , הייתה הקוראת הראשונה שלו ולא חסכה ממני הערות ביקורת . תודה ללאה שניר מהוצאת הקיבוץ המאוחד ששקדה על עריכת הספר . ואחרון חביב , תודה לדניאל מילוא , מנהל המרכז לאתיקה בירושלים , שעזרתו המסורה להוצאת הספר לא תסולא בפז .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא