|
|
עמוד:12
תופעה וו , של בסיגה משמעותית בשיעורי הצמיחה היחסיים שבין ישראל למדינות המערב , הנמשכת כמעט ארבעים שנים , עומדת בסתירה לתיאוריית ההתלכדות , הנובעת מתיאוריית הצמיחה הניאו קלאסית המקובלת של . ( 1991 ) Barro-1 ( 1965 ) cass , ( 1956 ) soiow לפי תיאוריית ההתלכדות , אמורות מדינות שרמת התוצר לנפש בהן נמוכה לצמוח בקצב גבוה יותר ממדינות שרמת התוצר לנפש בהן גבוהה . זאת ועוד , ככל שרמת התוצר לנפש עולה , כך תלך הצמיחה לנפש ותרד , עד שהתוצר לנפש במדינות שונות יתלכד בטווח הארוך . ברקע לתיאוריית ההתלכדות מצויים שבי מאפיינים כלכליים משמעותיים . מצד ההיצע ( כלומר מצד פוטנציאל הייצור של מוצרים ושירותים במשק ) עומד חוק התפוקה השולית הפוחתת . ככל שמדינה ענייה יותר תהיה כמות אמצעי הייצור שבה מצומצמת יותר ולפיכך תהיה התפוקה השולית של תוספת אמצעי ייצור ( מוצרי הון ) גבוהה . ככל שיתווספו עוד ועוד אמצעי ייצור תלך תפוקתם השולית ותקטן . מכאן , שמדינות עניות יתאפיינו בתפוקה שולית גבוהה יותר , שמשמעה , בכפוף למגבלת ביקושים [ ראו להלן , [ צמיחה גבוהה יותר . מצד הביקושים ( כלומר מצר פוטנציאל השימוש במוצרים ובשירותים המיוצרים במשק ) עומד חוק הנטייה השולית הפוחתת לצרוך . כלומר , ככל שאוכלוסייה מתאפיינת ברמת הכנסה נמוכה יותר כך תגדל הנטייה השולית שלה לצרוך מן התוספת שבהכנסתה . נטייה זו תלך ותקטן ככל שהאוכלוסייה תלך ותתעשר . מכאן , שמדינות עניות תתאפיינה בנטייה שולית גבוהה יותר לצרוך מן הגידול בהכנסתה שמשמעותה - בכפוף למגבלת היצעים [ ראו לעיל ] - צמיחה גבוהה יותר . בהינתן כי התוצר לנפש בישראל הוא כה נמוך אכן צמחה המדינה , לאורך עשרים וחמש שנותיה הראשונות בקצב גבוה בהרבה מקצב הצמיחה במערב , באופן שצמצם את הפער בתוצר לנפש . ברם , תהליך ההתלכדות ברמות התוצר לנפש , שאמור היה להיות מושלם , על פי התיאוריה , במהלך חמישים עד שישים שנים ( כלומר במהלך העשור הראשון של המאה העשרים ואחת , ( השתבש בישראל . הצורך באבחון הגורמים לשיבוש הוא שהביא אותי - בצד הרצון להנציח את זכרו של נתן ניסני ז"ל - לכתוב ספר זה . יצוין , כי מבט מפוקח מלמד כי מדינת ישראל היא עדיין אחת המדינות
|
פרופ' ירון זליכה
|