|
|
עמוד:10
שאיננה מצטיינת בפוריותה . להקמת נצרת על המדרון ההר היו גם סיבות אקלימיות : בקיץ מדרון ההר קריר במקצת בהשוואה לתחתית העמק ; בחורף לעומת זאת העמק חשוף לשטפונות ולקרה , וקרקעיתו הופכת לבוצית . החפירות שנערכו בשנים האחרונות ליד כנסית הבשורה אישרו את אשר ידוע גם ממקורות אחרים , שנצרת היתה כפר קטן בעל אופי חקלאי מובהק , שהשתרע באזור שבין כנסית הבשורה וכנסית יוסף , או מעט מעבר לה , צפונה . הדעה נותנת , שבעית המים הגבילה לא במעט את התפתחותה של נצרת בכל התקופות , בעיה שמצאה אגב , את פתרונה המלא למעשה רק בשנים האחרונות . על מימדיה המצומצמים של נצרת מעירים גם הקברים המקיפים את הגרעין הקדום של הישוב וכן הגאיות שתחמוהו מכל עבר ( למעט מצפון . ( * * 0- בימי בית שני , בעת ששמה נזכר לראשונה , היתה נצרת ישוב יהודי ועוד במאות הראשונות לספה"נ , היו מרבית תושביה יהודים . ישוב זה , מכל מקום , הגיע לקיצו במאה השביעית . עדות לישוב היהודי בנצרת עד לתקופה זו , עולה מן החפירות בהן נחשפו ממצאי קבורה רבים ואף כתובות . בין השאר , נמצאה בנצרת גלוסקמה ועליה כתובת עברית : "סועם בר מנחם נוח . "נפש כן נמצאו בנצרת עמודים עם אותיות עבריות , שהיו שייכים ככל הנראה לבית כנסת יהודי ( תמונה . ( מהמאה השביעית ועד ימינו לא היה ישוב יהודי בנצרת . בראשית המאה הנוכחית , התארגן בירושלים גרעין של יהודים שרצה להתיישב בנצרת , אך התכנית לא יצאה אל הפועל . 1912-ב מעיד הרופא הפרוטסטאנטי סקרימוגיה , כי לפנים יהודים לא העזו לעבור בנצרת , ואלה שעשו זאת נרגמו באבנים ע"י המוסלמים , אך בימיו חל שינוי וניתן היה לראות בה מדי פעם יהודים . הישוב היהודי בנצרת התחדש רק , 1957-ב עם הקמת נצרת עילית . נצרת כיום , מראה כללי .
|
|