נווה יטבתה תולדותיו, נופיו ואתריו

עמוד:8

הרומית ( להלן . ( השס ע'צ'יאן נזכר לראשונה במאה 13-ה בחיבורו של הגיאוגרף המוסלמי יאקות . השם המחודש יטבתה מבוסס על זיהוי אפשרי של הנווה ושל עין טאבה הסמוכה ( היום בשטח ירדן , ( המתוארת על-ידי מוסיל , פרנק ואחרים כמעיין היוצר נווה , עם "יטבתה ארץ נחלי מים , " הנזכרת במקרא כאחת מתחנות בני ישראל במסעם במדבר , לפני עברונה ועציון גבר ( במדבר לג , לג-לד ; דברים י , ז . ( הזיהוי אינו ודאי , אך תומכים בו החוקרים המשחזרים כאן תוואי מסע , שמהלכו מצפון לדרום . הם מוצאים סימוכין גם בשמות הערביים סבח'ת א-טאבה של מלחת יטבתה , החצויה היום על-ידי הגבול , והבאר-מעיין , ביר טאבה , שבשוליה המזרחיים . מעניין לציין , שהחוקר האמריקאי הנודע אדוארד רובינסון הציע , בשנת , 1838 לזהות את עין ע'צ'יאן עם עציון גבר על סמך דמיון השם . לדעתו , הגיע הים בתקופת המקרא עד למקום זה . זיהוי זה היה מקובל במחקר 100-כ שנה , עד לגילוי תל אל-חלייפה , בין אילת לעקבה , בשנת . 1932 מקור המים וצומת הדרכים הפכו את המקום למוקד ישובי בתקופות שונות . אולם אין בו תל או אתר אחד מרכזי רב-תקופתי , אלא אתרים אחדים במקומות שונים . מבחינת מהותם , אפשר לחלק את השרידים לארבע קבוצות עיקריות . שרידים הקשורים למים ולחקלאות ; קברים ; שרידים של אתרי ישוב או חניה , ושרידים הקשורים להפקת נחושת . שרידי החקלאות כוללים בעיקר מערכות של בארותשרשרת ( פוגארות או קנאטיס ) ואמות מים , כשבראש אחדות מהן מצויות מחפורות רחבות וגדולות , שהגיעו אל מי התהום ( בארות-אם . ( התעלות הפתוחות , שנמשכו מקצה המערכות התת-קרקעיות או ישירות מבארות האם , מכוסות כיום בסוללות עפר נמוכות ובצמחי חילף , המציינים גם את השטחים שהושקו בעבר . שרידי הישובים , שנחפרו ויתוארו בהמשך , מתוארכים לתקופה הכלקוליתית ( האלף הרביעי לפסה '' נ , ( ראשית תקופת הברונזה הקדומה 2900-3100 ) לפסה"נ , ( תקופת הברונזה התיכונה א' 1900-2100 ) לפסה"נ , ( סוף תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל 1150-1300 ) לפסה " נ , ( התקופה הנבטית 100 ) לפסה '' 100-נ לסה " נ , ( סוף התקופה הרומית ( מאות שלישית-רביעית לסה " נ ) וראשית התקופה הערבית ( מאות שביעית-שמינית לסה"נ . ( האתרים מארבע התקופות האחרונות היו , ככל הנראה , מצודות או תחנות דרך . מערכות בארות-השרשרת מתוארכות לתקופה הערבית הקדומה ( שלטון בית אומיה , שבירתם דמשק , 750-661 לסה '' ,-נ שלטון בית עבאס , שבירתם בגדד , 1100-750 לסה " נ , עד לכיבוש הצלבני . ( הנווה בעבר ותולדות חקירתו תאורי הנוסעים והחוקרים , שפקדו את הנווה במאות האחרונות , מתייחסים ברובם לנוף הנווה ולמעיין עצמו . רק מראשית המאה 20-ה מתרבים תאורי אתרים ארכיאולוגיים ועדויות לפעילות האדם בנווה בימים עברו . במפה המלווה את ספרו של דה לאבורד , שביקר באזור ' , 1828-ב מצוין השם "ואדי ע'צ'יאן" ליד . '' Daba" הכוונה כנראה לטאבה שהוא , כזכור , שם המלחה הסמוכה והמעיין שבשוליה המזרחיים . עין ע'צ'יאן עצמה אינה נזכרת . אדוארד רובינסון , שהציע לזהות את עין ע'צ'יאן עם עציון-גבר המקראית , לא ביקר במקום . הוא הגיע בשנת 1838 דרך חוף סיני לעקבה , ומשם עלה לנגב דרך נקב אל-עקבה ( מעלה אילת ) ודרב אל-ע'זה . את הזיהוי ואת הרעיון שהים התפשט צפונה

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר