|
|
עמוד:11
כאשר מצבם נחות במידה משמעותית בהשוואה למצבם של יחידים ומשפחות אחרות באותה החברה . מכאן , שהעוני הוא מושג המשתנה ביחס למקום ולזמן . בישראל , לדוגמה , העוני מוגדר כ"תופעה של מצוקה יחסית , שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים הטיפוסית לחברה : משפחה נחשבת ענייה לא כאשר אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים בסיסי כלשהו הדרוש לקיומה , אלא כאשר תנאי חייה ירודים במידה ניכרת מתנאי החיים האופייניים לחברה כולה " . ( המוסד לביטוח לאומי , , 1998 ע' < . 39 בהתאם לגישה זו , אפשר לאתר קבוצת עניים בכל חברה - אלה המשתייכים לקבוצה הנמצאת בתחתית הסולם הכלכלי ( בהנחה שבכל חברה מתקיימת רמה כלשהי של אי שוויון כלכלי . ( רמת החיים הטיפוסית לחברה נמדדת על ידי ההכנסה הפנויה החציונית , בהתאם אליה נקבע "קו , "העוני וכל מי שהכנסתו נמוכה מן הקו הזה נחשב כעני . בשיטה זו העניים מוגדרים כאותה הקבוצה שהכנסתה נופלת מ 50 ° /» מההכנסה החציונית . הגישה המוחלטת , לעומת זאת , מתייחסת לעוני כבעיה של מינימום לקיום . בבסיס גישה זו מונחת ההנחה שאפשר לקבוע קנה מידה קבוע ומוחלט לגבי מינימום של משאבים חומריים ואחרים , החייבים לעמוד לרשותו של הפרט . חוסר היכולת להשיג מינימום זה מוגדר כעוני . במונחים אלה , קו העוני מפריד בין כלל החברה לבין מי שחסר לו המינימום הדרוש לסיפוק צרכים בסיסיים לקיום אנושי . גישה זו מובילה לתפיסה שאפשר להתגבר על תופעת העוני באמצעות הספקת המינימום הנקבע לאלה החסרים אותו . למרות ההבחנה בין שתי הגישות , המרחק ביניהן בפועל אינו גדול כל כך : בבסיס הגישה המוחלטת קיימת מידה רבה של יחסיות , בהתאם להקשר החברתי והתקופתי , וגם הגישה היחסית מושפעת מן התפיסות הרווחות לגבי הנחוץ לקיום המינימלי . שיטות זיהוי אלה , המבוססות כאמור על רמת ההכנסות , זכו לביקורות לא מעטות מצדם של סוציולוגים ואנשי מדיניות וגם מצדם של כלכלנים העוסקים בתחום . עיקר הביקורת כוון נגד השימוש בהכנסה כמדד יחיד לקביעת העוני , וכיום נעשה מאמץ להגדיר את העוני מעבר להיבט הכלכלי הצר של הכנסות , מתוך תפיסה שהעניים הם אלה הסובלים מן החסר היחסי הרב ביותר במשאבים ( ולאו דווקא בהכנסות . ( לכן הועלו כמה הצעות לעידון ולשכלול של המדידה , כך שתכלול גם מדדים שונים של רווחת חיים מעבר להכנסה , כגון תנאי מגורים , מדדי בריאות והשכלה . ( Bourguignon & Chakravarti , 2003 ; Sen , 2000 ) עם זאת , באופן רשמי עדיין לא אומץ מדד חליפי לעוני . השיטה הכלכלית לזיהוי העוני , הנהוגה כיום , יכולה לשפוך אור על הקבוצה החלשה ביותר מבחינה כלכלית , ומחקרים רבים , כולל כאלה שנערכו בישראל , אכן ניסו לתאר את האוכלוסייה הזאת , להבין את הגורמים שיצרו את מצבה ולתכנן מדיניות שתסייע לעניים להיחלץ ממצבם ( לדוגמה , ראו : פלוג וקסיר קלינר , Ellwood , 1988 ; ; 2001 . ( Stier & c Lewin , 2002 מכיוון שמדידת העוני נעשית על פי מדדים כלכליים ומתמקדת בעיקר ברמת ההכנסות , הסיבות העיקריות שהועלו להסברת העוני קשורות לגורמים היוצרים רמת הכנסות נמוכה . הדגש מושם במיוחד בפעילות כלכלית ובאי השתתפות בכוח העבודה , כגורם מרכזי למצבן הכלכלי הדחוק של המשפחות העניות . נוסף על כך מצוינים גורמים . 1 נוסף על כך , נלקח בחשבון גודל המשפחה מתוך הנחה שכל תוספת של נפש אחת למשפחה אינה מגדילה את הצרכים באופן שווה , אלא בשיעור הולך וקטן . לפיכך נעשה תקנון המביא בחשבון את מספר הנפשות במשפחה ( המוסד לביטוח לאומי , , 1998 ע' . ( 41
|
|