דבר העורכת

עמוד:6

תשס"ו . אין לי ספק שזוהי בחירה מעולה , ואני מאחלת לה בשמי ובשם חברי המערכת ( וברשותכם , גם בשם קהילת הקוראים ) הצלחה בתפקיד תובעני זה . באותה רוח שהנחתה אותי ואת חברי המערכת , השותפים לרצון ליצור כתב עת אקדמי ורלוונטי , החליטה המערכת לפרסם "קול קורא" לשתי חוברות נושאיות , כלומר , חוברות שיכללו קובץ מאמרים בנושא מסוים . עם זאת , מדיניותה של המערכת היא שחוברות נושאיות לא יוקדשו אך ורק לנושא המרכזי בהן , אלא יכללו גם מאמר או שניים שכבר התקבלו לפרסום , וזאת כדי לא לדחות את פרסומם של מאמרים שכבר התקבלו . המערכת החליטה ששתי החוברות הנושאיות יעסקו בנושאים הנמצאים בלב השיח הציבורי וראויים לבחינה מדעית מעמיקה : החוברת הראשונה תעסוק בסוגיית העוני בישראל , והשנייה תעסוק בסוציולוגיה של הכיבוש . ה"קול קורא" כבר מצוי באתר הבית של סוציולוגיה ישראלית , וכן פורסם בהקשרים שונים . אנו חוזרים ומפרסמים את ה"קול קורא" גם בחוברת זו ( ראו בהמשך . ( חוברת ז 1 של סוציולוגיה ישראלית מגוונת מאוד במאמריה : היא נפתחת במאמרה של חיה שטייר , הבוחן את תרומתה הייחודית של הסוציולוגיה לחקר העוני ולדרכי הטיפול בסוגיית העוני בחברה , כל זאת מן הפרספקטיבה הכלכלית . המאמר הוא תוצר של יום העיון "שוק ההון , עוני וחינוך : דיון כלכלי וסוציולוגי בהיבטים של אי שוויוך , שנערך בחסות מכון הורוביץ , בראשותה של פרופ' חנה איילון , לציון מאה שנה להולדתו של דוד הורוביץ , בנובמבר . 2002 ( מאמר של אילן תלמוד , שגם הוא חלק מאותו הכנס , יתפרסם בחוברת הבאה ( . המאמר מצביע על כך שרוב הדיונים וקווי המדיניות בסוגיית העוני מוכתבים על ידי התפיסות הכלכליות , תוך כדי התעלמות כמעט מוחלטת משאלות סוציולוגיות מרכזיות , המתמודדות עם הסיבות לעוני . אין ספק שזהו מאמר המציג תשתית לסדר יום מחקרי בסוגיית העוני , ובכך מהווה פתיח חשוב לדיון בחוברת המיוחדת , שתכלול מאמרים נוספים בנושא . ניב גורדון מטפל בפוליטיקה האזרחית החדשה , המתהווה בזירה הישראלית וכוללת ארגונים לא ממשלתיים , ובוחן את מקומה המיוחד של האגודה לזכויות האזרח במרחב חברתי זה . באמצעות ניתוח בורדיאני , הוא מצביע על העובדה שהצלחתה של האגודה נעוצה במידה רבה בהון כלכלי , חברתי ותרבותי , המתמסד בשדה האזרחי . באופן פרדוקסלי , דווקא הרצון לשמר הון זה , אשר הביא להצלחתה כארגון לזכויות אזרח , נהפך לגורם המגביל אותה ואת תפקודה , ואף מניע אותה לתמוך במדיניות הפוגעת בזכויות אדם אוניברסליות . מיכל לרון מנתחת את מאבק ההורים השכולים למען רפורמה בשיטת התגמולים , ואף היא מצביעה על פרדוקס . ההורים השכולים מבקשים במאבקם לאתגר את המדינה ותוך כדי מאבק הם מכוננים את עצמם כשחקנים חברתיים אוטונומיים . עם זאת , בניסיונותיהם לקדם את מאבקם ואת צדקת תביעותיהם , הם שבים ומשעתקים את סטטוס האזרחים כסובייקטים הכפופים לנהלים , לתקנות ולהסדרים אדמיניסטרטיביים . הם מבקשים לאתגר את המדינה , אך תוך כדי כך הם מקדשים אותה , וכך הם משעתקים במאבקם את המדינה ואת הגיון פעולתה . ארזה אברהמי , במאמר אמפירי בעיקרו , בוחנת את ערכי העבודה של סטודנטים לתואר ראשון בישראל . היא מוצאת דמיון בין מבנה הערכים להעדפות הערכיות הקיימות בישראל ובחברות אחרות . מימוש יכולות וערכים הישגיים לצד דגש על פנאי לטיפוח המשפחה ,

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר