|
|
עמוד:13
בקריאת הפסוק באופן שיצביע על החלת החובה גם על נשים . כאמור , קראנו את המדרשים לא רק מתוך עולם מדרש ההלכה אלא גם מתוך עולם המודעות הפמיניסטית . אחת ההשלכות של קריאה נשית זו היא שילובם של מושגים שמקורם בעולם המושגים המיגדרי לתוך הקריאה של מדרשי הלכה , עולם שבמרכזו מודעות להבדלים התרבותיים והחברתיים בין נשים לגברים . המונחים המרכזיים שהשתמשנו בהם בהקשר זה הם 'הדרה' . 'הכללה'ו הדרה בהקשר הפמיניסטי מציינת על פי רוב מבנה חברתי אי שוויוני , שבו קבוצה מסוימת מוצאת מן הכלל ומקבלת מעמד שולי אשר אינו מאפשר לה השתלבות מלאה במערך החברתי . בעזרת מונחים כ'הררה' ו'הכללה' ניתן לתאר את המבנה התוכני של הדפוס הצורני 'אין לי אלא' כשהוא חל ביחס לנשים : זהו מדרש המניח הדרה של נשים ולומד את הכללתן . בדוגמה שהבאנו ניתן לומר שהדרשן מניח את הדרתן של נשים מאיסור קללת הוריהן ומנסה ללמוד את הכללתן . בעקבות מהלך עיוני זה , השאלות שנשאל בקריאת מדרשי 'אין לי אלא' יהיו מעין : מה ההנחות ביחס לנשים המאפשרות להעלות על הדעת את הנחת ההדרה , מהו מקומן במערך החברתי , מהו יחסן לדמויות האחרות בעולם תרבותי שבו קיימת הנחת ההדרה , ומה אומר הלימוד המדרשי שדרכו נלמדת הכללתן של נשים על עולם המחשבה שמעוגן בו המדרש הנדון . אנו שואלות , למעשה , מה ניתן ללמוד על היחס לנשים ועל מקומן החברתי והדתי בעולם שבו נוצרה ספרות המשנה והמדרש , וכיצד עיצב עולם זה את היחס לנשים במרוצת המסורת הספרותית היהודית מאז . בספר שלושה חלקים : הראשון מבוא המציג את מבנה מדרש ה'אין לי , 'אלא השני שהוא גוף הספר הוא ניתוח פרטני של כל מדרשי 'אין לי אלא' שבהן מועלת שאלת מקומן של נשים , והשלישי הוא סיכום התוכנות המיגדריות של מחקרנו .
|
|