|
|
עמוד:11
הקדמה ראשיתו של חיבור זה בסמינר שהתקיים במסגרת המכון ללימודים מתקדמים שבמכון שלום הרטמן , שבו נדונו מדרשים העוסקים בהדרה והכללה של נשים בספרות חכמים . במסגרת הסמינר התבררו ללומדים שאלות המתחייבות מן העיון במקורות הספרות התלמודית . שנה פורייה זו דחפה אותנו להמשיך את העיון במדרשי 'אין לי אלא' ולמקד בהם את תלמודנו . חיבור זה הוא פרי שלוש שנות לימוד מדוקדק וכתיבה משותפת במסגרת פעילות מחקר במכון שלום הרטמן . המכון היווה עבורנו בית מפרה ונעים ליצירה מחקרית , מקום לשיח מעמיק ומעורב , וגג תומך לעמידה על קשר בין מקורות העבר והמסורת לענייני דיומא וערכי השעה ועל כך תודה . עבודתנו המשותפת החלה כאמור בקבוצה והפכה לחברותא , חברותא שבה למדנו עיינו ודקדקנו במקורות שהתווספו לכרי מחקר זה . פעמים מצאנו עצמנו פגועות מן המקורות השונים , עם זאת אהבנו את חדות תפיסתם , וחזרנו והתרשמנו מן הבקיאות שניכרה מהם ביחס לכתבי הקודש . למדנו אותם בחברותא , כרב ותלמיד , כתלמידה וחברה . למדנו מתוך התנצחות שניתן עליה לומר 'את והב . 'בסופה החברותא הייתה עבורנו דרך לבחון רעיונות חדשים , לפתח צורת קריאה מדרשית ולהבהיר לעצמנו את דרכנו בקריאה מדרשית . על ידי השיח והמשא
|
|