|
|
עמוד:416
כל גל הגירה מותיר אחריו עקבות על החוף ובתבנית החברה הקולטת . השימוש במטפורה של גל לתיאור העתקת אוכלוסייה ממקום אחד לאחר אינו מקרי . הגירת אנשים כמוה כגלי הים - היא מטלטלת חברות ויוצרת מצבים חדשים ותופעות חברתיות חדשות הן בחברה הניטשת והן בחברה הקולטת . על כן רק טבעי הוא שההתעניינות מתחלקת בדרך כלל בין ממדיו של גל ההגירה לבין טביעותיו המגוונות בחברה הקולטת . במהלך השנים נשטפה החברה הישראלית , ועודנה נשטפת , על ידי גלי הגירה שונים שעיצבו את דמותה ואת מרקמה הםוציו דמוגרפי והתרבותי . ( DeiiaPergoia , 1998 ) גלי ההגירה האחרונים מברית המועצות , ומאוחר יותר מחבר העמים , עוררו עניין מיוחד , ולו רק בשל היקפם והעקבות הייחודיים שהותירו בתבליט החוף של החברה הישראלית . מחקרים שונים חוזרים ומצביעים על ההבדלים האיכותיים בין שני גלי ההגירה - זה של שנות השבעים לעומת זה של שנות התשעים . שני גלי ההגירה עוצבו במידה רבה על ידי אירועים שפקדו את מדינות המוצא ( סיקרון ולשם , . ( 1998 גל ההגירה הראשון התהווה בראשית שנות השבעים מתוך מאבק אידיאולוגי עיקש של גרעין בתוך הקהילה היהודית בממסד הקומוניסטי שנחשב בשעתו לאימתני . בעטיים של לחצים פנימיים וחיצוניים , וכנראה מטעמים מעשיים , התאפשרה הגירה מבוקרת של קבוצות מיליטנטים שאתגרו באופן משמעותי את הבסיס הערכי של המשטר הקומוניסטי . ההיתר להגירה , כשלעצמו , זכה מכבר בפירושים אחדים - פשרה פרגמטית של ממסד קנאי , ולחלופין , נסיגה מצד המשטר הקומוניסטי . אין גם לזלזל בהסבר שלפיו המשטר הסובייטי העריך שבהיתר מבוקר של הגירת הגורמים החתרניים בעיניו הוא עשוי לזכות ב"שקט תעשייתי" ולהאט בכך את המשך כרסומה של הלגיטימציה הערכית . ( Drachman , 1991 ) נסיבות אלה עיצבו גל איכותי , עיליתי והומוגני למדי של מהגרים בעלי תודעה ערכית מגובשת , שנאבקו לנטוש את ארץ מושבם מתוך זיקה ערכית לחברה החדשה שאליה ביקשו להגיע ולהשתייך במלוא נימי נפשם . עם קריסתה של ברית המועצות והתפרקותה לרפובליקות עצמאיות התערער לחלוטין הפיקוח על תנועת ההגירה ממנה , ואילו הרעת המצב הכלכלי דחפה ליציאת המונים מזורזת משטחי האימפריה הסובייטית . תחושה של אי יציבות פוליטית וכלכלית חוללה גלי הגירה המוניים שרבים מהם נחתו על חופי מדינת ישראל , אם מתוך מניעים ערכיים , ציוניים , ואם מתוך חוםר ברירה . ( Rosefieide , 1995 ) מדיניות השערים הפתוחים של ישראל נתפסה כנוחה יותר לעומת מכסות ההגירה של מדינות המערב . גל ההגירה ההמוני שהחל בשנת , 1989 להבדיל מקודמו , היה גדול ממדים ובעל פרופיל סוציו דמוגרפי הטרוגני . הפעם הגיעו המהגרים מכל שכבות הקהילה היהודית , מרוסיה ומרפובליקות שונות , ממזרח אירופה וממרכז אסיה , ממרכזי הערים הגדולות ומכפרים ; אנשים בעלי תודעה לאומית שונה , יהודים ולא יהודים . לאחר ההגירה הבררנית ההומוגנית של שנות השבעים , נשטפו חופי המדינה בגל עצום ממדים של מהגרים , לרוב בעלי מניעים אינסטרומנטליים , שביקשו לשפר את מצבם האישי והחומרי . אפשר להעריך שרבים מבין המהגרים פשוט ברחו מאיזורי הסכנה מתוך מגמה טבעית להגיע לחוף מבטחים חלופי , יהא זמני או סופי . אלא שחוף המבטחים החדש זימן מפגש מחודש בין שתי האוכלוסיות , בין שני גלי
|
|