|
|
עמוד:9
הזהות הלאומית בעיקרון האתני , אך בה בעת כהמשך רדיקלי של הביקורת הציונית על הגולה , ובשל כך כעוגן לגיטימציוני לנוכחות הציונית במרחב הארץ ישראלי . דו ערכיות זו הטמונה בשיח הכנעני היא שהפכה אותו למושא של ניכוס על ידי השיח הקןנוני , כעמדת ראי החוזרת ומשכפלת את השיח הציוני ההגמוני . כינונו של משטר הגמוני בימי ההגירה ההמונית הגדולה , שהכפילה כמעט את אוכלוסייתה של מדינת ישראל , הוא נושא מאמרו של ברוך קימרלינג , "מדינה , הגירה והיווצרותה של הגמוניה . " ( 1951-1948 ) אופני ההתמודדות של מנגנוני המדינה עם ההגירה החדשה , שבאו לידי ביטוי , למשל , בפרקטיקות של סגרגציה מוסדית ומרחבית של המהגרים החדשים אך גם בפרקטיקות של קיבוץ גלויות שתבעו דה סוציאליזציה ורה סוציאליזציה של מהגרים חדשים , הם אותה "נקודת אפס" בהיסטוריה שבה ניתן להתחקות אחר ראשיתם של משטר הגמוני וגלעיני סתירותיו . על פי קימרלינג , בלא ניתוח של ההקשר ההיסטורי שבו הוא נוצר ומתקיים , המושג הגמוניה נותר תווית ריקה מתוכן . חיוניותה של פרספקטיבה היסטורית להבנת טבעה של הדמוקרטיה בישראל היא במוקד מאמרו של לב גרינברג , "דמוקרטיה מדומיינת בישראל - רקע תיאורטי ופרספקטיבה . "היסטורית לטענת גרינברג , הדיון התיאורטי בדמוקרטיה בכלל , ובישראל בפרט , לוקה בתפיסה מהותנית ונורמטיבית המתעלמת מהתנאים הפוליטיים , הכלכליים והקוניוקטורליים המאפשרים כינון מוסדות דמוקרטיים , ביסוסם והרחבתם . טענתו העיקרית ביחס לישראל היא כי המאמץ הפוליטי לכינון מדינת אומה תוך כדי סכסוך והתנגשות עם אוכלוסייה מקומית ערבית עמד בסתירה לתהליכים הדרושים לדמוקרטיזציה . גרינברג מצביע על הקשר האמיץ המתקיים בין הסכסוך הלאומי המובנה בחיצוני לבין קשיי הדמוקרטיזציה של הפוליטיקה המובנית בפוליטיקה פנים ישראלית . שלושת המאמרים האחרונים עוסקים באופן שבו המדינה מכוננת באורח בידולי ציבורים אזרחיים שונים ( נשים , ערבים ) באמצעות הלשון הביורוקרטית האינסטרומנטלית והאוניוורסליסטית של החוק ושל ועדות חקירה . מאמרם של נדב גבאי ויהודה שנהב , " ארוס ואינסטרומנטליות : סוציולוגיה של ועדות חקירה , "ממלכתיות מציע ניתוח של שתי ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו בישראל בשנות התשעים - חקירת הטבח במערת המכפלה וחקירת הרצח של יצחק רבין . לטענתם , לשון הוועדות מכוננת את מושאי החקירה שלהן בתוך עולם השיח הארגוני , ואגב כך היא מגדירה את הקונפליקטים החברתיים שהולידו את ועדות החקירה כ"בעיות ניהוליות" המצריכות "פתרונות . "ארגוניים ביורוקרטיים העיסוק בוועדות החקירה מאפשר הצצה אל מארג יחסי הגומלין בין מדינה לחברה בישראל ואל האופנים שבהם קו התיחום בין ה"מדינתי" וה"חברתי" קורס ומשורטט שוב ושוב . מאמרה של ניצה ברקוביץ , '" אשת חיל מי ? 'ימצא נשים ואזרחות , "בישראל עוסק אף הוא בחוק כ"סוכן המדינה" וככלי יעיל המשקף ובו בזמן משתתף בהבניה החברתית של יחסי שליטה , במקרה זה , יחסי מגדר ויחסי מדינה ונשים . ברקוביץ בוחנת שני חוקים : " חוק שירות הביטחון " 1949 - ו"חוק שיווי זכויות האישה , " 1951 - כדי להתחקות אחר השיח על אודות אזרחותן של נשים בישראל כפי שהתעצב למן ימיה הראשונים של המדינה . שני ממצאים עיקריים עולים מן הניתוח : ראשית , נפקדותן של נשים פלשתיניות ; ושנית , אזרחותן המלאה של נשים יהודיות מותנית בתרומתן לקולקטיב בראש ובראשונה . "אימהות"כ לטענת ברקוביץ , שני הממצאים קשורים קשר הדוק שכן העלאת תפקיד "האם
|
|