|
|
עמוד:יב
ישירה , אך מותר להביע ספקות . ספק גדול הוא אם החלוקה המהותית שמחלק בורקהארט את התכנים ההיסטוריים — מדינה , דת ותרבות — תופסת בהיסטוריה הסינית , למשל . השאלה היא אם אפשר למצוא בתולדות הקיסרות העתיקה והעצומה ביותר במזרח הרחוק תופעות מקבילות , מוגדרות ונפרדות זו מזו ואף על פי כן קשורות זו בזו , כמו אותן 'שלוש הפוטנציות' של המערב . ואולם על אף צימצום התחום לעולם המערב היונק מהמורשת הקלאסית ניתן ללמוד לקח על עליית תרבויות וירידתן וגלגוליה של תרבות בתוך רציפות היסטורית ( ביטוי אהוב ביותר על בורקהארט ) מעיוניו של ההיסטוריון שלנו בשעות היסטוריות , שהן בגדר בין השמשות ועליית השחר באותה מידה . הכוונה ל'תרבות הריניסאנס באיטליה' ול'דור של קונסטאנטינוס . 'הגדול על יד התרחבותו של התחום הגיאוגראפי המדיני , שהיא , כאמור , מםימני ההיכר של תקופתנו , אנו עדים לכניסתם של המוני אדם ושכבות חברתיות רחבות לחיי תרבות שהיו קודם נחלתם של מיעוטים קטנים , ועובדה זו מעוררת בעיות שהן לא פחות חמורות מאלו הכרוכות במפגש של התרבות האירופית , שעד כה האמינה בעליונותה הבלעדית , עם תרבויות אחרות על בסיס של שוויון . גם מבחינה זאת יש עניין רב בתפיסתו של יעקב בורקהארט . בעיניו תרבות היא בראש וראשונה היצירה האמנותית , שהיא לדעתו מכלול היצירות של הגאון האנושי . רק בשורה השנייה יבואו אמונות ודעות , אורחות חיים ומנהגי הבריות . זולת הערכים הרוחניים לא הרבה בורקהארט ליתן דעתו על המאבקים החברתיים , על השינויים בתהליכי ייצור , על היחסים בין המעמדות . לפנינו גישה הנעוצה בהשקפת עולם אמנותית אריסטוקראטית . ואין לשכוח שהעמדה העקרונית הזאת קובעת גם את בחירת הנושאים , את מיון החומר ואת המיתודה בכלל . עליית ההתעניינות בבורקהארט בשנים האחרונות נגרמה בעיקר על ידי סיבות מדיניות חברתיות . יפה הרוח מבאזל היה עוד יותר קיצוני מאלכסיס טו קוויל או לורד אקטון בביקורתו הזועמת שמתח על החברה המודרנית ובנבואותיו השחורות , שחברת ההמונים הדימוקראטית לא תביא בכנפיה חירות אלא משטר רודנות , ועמו דלדול תרבותי וניוון כללי . הייאוש של בורקהארט היה יותר נוקב , ובמובן מה גם יותר עקר , משל ההוגים ההיםטוריונים האחרים , מפני שחסרה לו האמונה הדתית שפיעמה את החכמים האחרים , ומפני שהיה בראש וראשונה היסטוריון של אמנות , ולא שעה אל מוסדות וסדרים ארגוניים ולא האמין בכוחם המרסן או המפעיל ומפרה . בורקהארט חש מראש את משבר התרבות המודרנית ואת הפרובלימאטיקח שלה . אך כמו שופנהואר הפילוסוף הנערץ עליו מכול , וניצשה חברו הצעיר ותלמידו ,
|
|