|
|
עמוד:13
המחזה העברי הראשון ( וכנראה היחיד ) שכתב יהודה סומו , "צחות בדיחותא דקידושיך , הוא באופן פרדוקסלי שיאה של הדרמה העברית עד המאה הי"ח . עשרות השנים המפרידות בין מחזה זה ליצירות דרמתיות מאוחרות יותר מבליטות את קו הדעיכה בעקומת ההתפתחות הדמיונית ששרטטו החוקרים . כדי למלא את החסר בסוגה דרמתית אותנטית ומתוך רצון להידמות לכל העמים , עיצבו המחברים את החומר היהודי על פי סגנונות וזרמים ששלטו בתרבויות שאליהן השתייכו . וכך כתבו מחזות בסגנון האיטלקי , פרי התאוריות שרווחו ברנסנס , ברוח המיסטריות הנוצריות או במבנה הקומדיה הספרדית . אולם רוב המחזות לא הועלו על הבמה ולא התבססו על ניסיון כתיבה לתאטרון , שהוא אבן הבוחן של הדרמה בכל הזמנים . התחלות טנטטיביות , כמו אלו של יהודה סומו ברנסנס האיטלקי ושל משה חיים לוצאטו איש תקופת הבארוק , אין בהן אפוא משום פרולוג ואפילוג של תקופה בתולדות התאטרון היהודי . אלה הם ציוני דרך שביניהם רב החסר על הקיים . בצדק אמר גרשון שקד כי המחזה העברי נכשל בעיצוב התאטרוני משום שיוצריו לא כתבו מתוך זיקה ברורה 8 לתאטרון חי . בצד הכתיבה הדרמתית הזאת , אשר סגנונה היה מנותק מן התאטרון האמתי , שבו מתקיים מגע ועימות עם קהל צופים , התקיים בעת ההיא תאטרון יהודי — ה"פורים . "שפיל זה היה ריטואל , תאטרון טבוע בחותם עממי שאינו תלוי בטקסט דרמתי כתוב . ההיאחזות במסורת היהודית מזה והשפעתה של תרבות הסביבה מזה הם שעיצבו את אופיו , שבא לידי ביטוי בפעילות הפסטיבית — בחגיגה הפורימית . התאטרון העממי של החגיגה וריטואל ההיפוך לא היה ביתם של המחזאים היהודים המשכילים , כותבי "מחזות . "המגירה זה היה עולמם של השחקנים העממיים , דוגמת m / n / ne -, 7 , mummery עולמם של שחקני n m Sottie ; Fastnachtspiel השחקנים העממיים , השפה העממית ומסגרת החגיגה הכתיבו את הסגנון . החגיגה סיפקה את הנוסחה של ההצגות הללו , ומגוון הנושאים המוגבל והיא שהכתיבה את העיסוק בגוף , בסקטולוגי ובגשמי ; את האווירה הקומית הסטורנלית של ההצגות ואת המודוס המלודרמתי והפרסי . ההצגות העממיות האלו ביטאו את עליצות החג ואת הרצון "לכבוש" את קהל הצופים . יש בהן סצנות של לצניות , דיאלוגים פארסיים , היפוך של העולם , והעיקר — שעשועים וצחוק קרנבלי כובש כול . אין הן מעלות גרשון שקד , המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחיה — נושאים וצורות , ירושלים , מוסד ביאליק , , 1970 עמ' . 118 גם אברהם יערי מעיר שאילו נמצאה ליהודה סומו בימה חיה להעלות מחזות עבריים , כמו שנמצאה לכישרונו הדרמתי באיטלקית , היתה התפתחות הדרמה העברית לובשת צורה אחרת . ראה : אברהם יערי , המחזה העברי המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום — ביבליוגרפיה , ירושלים תשט"ז , עמ' . 7
|
|