|
|
עמוד:9
פתח דבר לא מעט נכתב על הסיבות להעדרו של תאטרון בתרבות היהודית עד לשלהי המאה הי"ט . ואילו ה"פורים , "שפיל התאטרון היהודי האותנטי היחידי שהתקיים מראשיתה של אירופה המודרנית משך מאות שנים , סבל מהתעלמות כמעט מוחלטת בתחום המחקר . הטקסט התאטרוני הבשל הראשון שהגיע לידינו הוא מסוף המאה הי"ז , אולם הפורים שפיל הטבוע בחותם העממי לא היה תלוי בטקסט דרמתי כתוב ועדויות שונות מעידות כי המופע המימטי החל להתגבש כמאתיים שנה לפני כן . תאטרון עממי זה לא היה ביתם של המחזאים היהודים המשכילים , כותבי "מחזות ; "המגירה היה זה עולמם של השחקנים העממיים . החגיגה הפורימית סיפקה את שפת המופע ואת נושאיו והכתיבה את האווירה שלו . התאטרון העממי אימץ את היידיש , שפת הדיבור היומיומית אשר רווחה בפי העם . שפה זו הרחיקה את הז'אנר התאטרוני העממי היהודי מהמשכילים ומתלמידי התאטרון העברי . יתר על כן , בדומה לפעילות הפסטיבית הקרנבלית בקהילות אחרות , גם בהצגת הפורים שפיל לא היה יחס של כבוד למציאות . המופע התאטרוני של החגיגה —כמוהו כחגיגה עצמה —עשה כמיטב יכולתו להכחיש את סדר העולם על ידי הפיכתו על ראשו . האווירה הקומית סטורנלית , האמצעים המלודרמתיים , הפרסי והפרודי , העיסוק בגשמי , באברי הגוף , בחילוף החומרים ובמין —היו אף הם עילה ליחס של בוז וביטול כלפי הז'אנר הזה . מכאן מיעוט המחקר שנעשה בנושא תאטרון החגיגה היהודי ואף חסרונו הבולט בשפה העברית . בספר שלפנינו נעשה ניסיון למלא את החסר , להתחקות אחר תאטרון החגיגה היהודי , להצביע על נוסחת הפעילות הסטראוטיפית ולפרוס לפני הקורא העברי את ערכו הרעיוני , התמטי והאסתטי . נבדקו איכויות בניית המדיום של המופע התאטרוני היהודי העממי בחלל ובזמן : ארגון ההפקה והפעלולים , הקשר ההדדי עם הקהל , האפקט והתבניות הסמליות של ההצגה . הושם דגש על האיכויות העממיות העומדות ביסוד הפעילות הדרמתית הפסטיבית , המקבילה לפעילויות של קהיליות אחרות באירופה ועל שאלת "תרגומה" של החגיגה הקרנבלית האירופאית , בשילוב האלמנטים המסורתיים , למופע התאטרוני היהודי .
|
|