|
|
עמוד:11
כווייטהד מקדיש הארטמאן חלק מעייניו להבהרת ייחודה של דרך התפלספות זו' המכונה בפיו 'ניתוח קאטיגוריאלי' , ( Kategorialanalyse ) בפרספקטיבה היסטורית . בכך הוסטה במידה ניכרת נקודת הכובד של עבודתי , והשאלה העיקרית שהעסיקתני זכתה לניסוח חדש . לא עוד היתה זו בעיה פרשנית בגבולות משנתו הפילוסופית של וייטהד . נקודת המוקד הועתקה אל תורת הקאטיגוריות בכללותה , והשאלה שהוצבה כמרכז תשומת הלב נתנסחה כך : לפנינו שני גיבושים , או גלגולים בלתי תלויים זה בזה , של תורת הקאטיגוריות שזמן צמיחתם—הדור האחרון . באיזו מידה עשוי אני להסתייע בחקר תולדותיה של בעיית הקאטיגוריות להבנתם הנכונה של שני מערכי קאטיגוריות אלה ? או בלשון אחר : באיזו מידה משתקפת אותה בעייתיות , ששימשה יסוד לרציפותה ההיסטורית של תורת הקאטיגוריות , בתורת הקאטיגוריות של ימינו על שני גילוייה העיקריים ? על שאלה זו נעשה ניסיון להשיב בחיבור זה תשובה מפורטת .
|
|