|
|
עמוד:13
פרק ראשון ז ' אן ז'אק רוס 1 [ 1778 — 1712 ] כשאנו שומעים את שמו של ז'אן ז'אק רוסו , מיד מצרפים אנו לו את התווים שהודבקו בו בדיעה הכללית . אנו זוכרים סיסמאות כמו : 'לחזור אל הטבע ' ! 'חינוך טבעי ' ! או 'פילוסופיה של . 'הרגש אמנם , תווים אלה לא לחינם הודבקו לפילוסופיה שלו והם נכונים , אבל בשבילנו אין הם העיקר . כי הם לפי שטחם החיצוני של הדברים , ולא עוד אלא שהם דווקא מכסים את הבעיה האמיתית הגדולה , שהפילוסופיה של רוסו פותחת לפנינו . הביקורת , שביקר רוסו את החברה הצרפתית בדור שלפני המהפכה , לא היתד , מספקת כדי לתת ולהבטיח לו שם עולם . הלהיטות של המחשבה דווקא , השכלתנות העיקבית המציינת את מפעלו העיקרי , 'האמנה החב, 'רתית היא שגרמה לכך . פעולתו של רוס 1 פרצה את הגבולות של הפילוסופיה במובנה הצר ו'עשתה היסטוריה' בהיקפה הרב ביותר , ומפעלו נעשה עניין של ההיסטוריה האירופית ושל הספרות הצרפתית בכללה . אף על פי שז'אן ז'אק רוס 1 גופו נתכוון נגד כל הפיכה באלימות של הסדר החברתי , נעשה הוא לפילוסוף של המהפכה הצרפתית . סיסמאותיה : חירות ! שוויון ! אחווה ! הוטבעו ברוחה של הפילוסופיה שלו ; התחוקה של המהפכה הצרפתית , , 1793 נכתבה על ידי ר 1 בס 5 ייר על פי הדוגמה של ה'אמנה החברתית' של רוסו . העובדה שהפילוסופיה החברתית שלו לא עמדה במבחן האכזרי של המציאות ושהסיסמות של החירות וכר הביאו לידי עבדות דווקא , היא היא הקובעת את עמדתו , לפחות לגבי דורנו , בהיסטוריה . היא פותחת לפנינו אחת הבעיות הגדולות ביותר של הפילוסופיה , שנשארה על ידי כך קשורה בשמו של רוסו , היינו היחס בין המחשבה למציאות . רוסו נולד בשנת 1712 בעיר הפרו טסטאנטית קאלווינית ז'נבה בשווייץ ומת בעיירה שעל-יד פאריס ב . 1778 הוא משתייך לפי שורש נשמתו להשכלה , אך בו בזמן הוא נאבק עמה ומתגבר עליה . מאבקו הוא מאבק עם היסודות השכלתניים של ההשכלה למען זכותו של הרגש ושל השכל הטבעי , הפשוט של האדם , שלא עוקם עדיין על ידי הפלפולים של האינטלקט . מבחינה זו אפשר להבין את דבריו של קאנט , שרוסו ריפא אותו מן הדעה הקדומה והיהירה , שכבודו של המין האנושי מבוסס בהתקדמותו האינטלקטואלית , ומן הבוז כלפי האדם הפשוט , שאין לו חלק באותה ההתקדמות השכלית . 'רוסו לימד אותי לכבד את בני האדם' ח כל התביעות 1 אני נשען בעיקר על שני ספרים אנגליים של : Ernst Cassirer : Rousseau , Kant , Goethe .
|
|