|
|
עמוד:10
מסממני הלוואי של חקר המקרא המודרני הוא שאיפתו לצמצם עצמו למה שנדמה ' אוביקטיביוד המוסכמת על הכל , שיש בה בהכרח כדי לטשטש את המיוחד בכל לעצמה ולהדגיש את המכנה המשותף המינימלי מעבר למיגבלות של אמונה ומסורת שגישה זו לא על אדמת ישראל צמחה , אלא שבדרך חיקוי והתאמה עצמית נגררו ישראל שבדורותינו אל דרכי עיון שנתגבשו בבתי מדרשם של זרים . כיום הזה — ' השתלבות' של שניים שלושה דורות — זכאים חוקרי עמנו להיחשב לעמיתים שווי בקהל חוקרי התנ"ך , ויש שטחים שבהם אף זכו למעמד בכורה . אין זה הישג של מה לנו להטיל אבנים אל בארות שגם אנו שותים מימיהן . לא לשלול באנו אפוא אלא לעצמנו תפקיד ולמקד את קדימויותינו לבל נקונן למחר לאמר 'כרמי שלי לא יבוא פירוט תכניותינו בשעה זו וידגים את שאמרנו במופשט . לא למיצוי אמורים אלא לציון התחלה האמורה להעיד על המטרה כולה . תחום מחקר מקיף אחד הוא חקר תרגומי המקרא , והלא הם עדים קדומים הפרשנית . עד עתה פיתח המכון שתי תכניות מחקר בתחום זה : תרגום השבעים יהודית קדומה — ובמסגרת זו כבר הוכן רוב החומר לכרך להדגמה , שיציג תרגום ספר אסתר היווני לעברית וכן בירור המסורות הפרשניות המשתקפות בו . תחום האחר הוא חקר התרגומים הארמיים , והחלק המתפרסם בכרך המוגש עתה הוא לסידרת המחקרים בתרגומים הארמיים . תחום המחקר המקיף השני הוא חקר פרשנות חז"ל שבתלמודים ובמדרשים . שהדבר נשמע מוזר כל שיש בידינו כיום הוא מפתח ערטילאי של ציוני מקום , ואדם לדעת מה אמרו חז"ל על פרק מסרים במקרא , צריך לעמול עמל אין קץ על כל וגם אז ספק אם כל החומר יתקבץ לו . המכון התחיל בעבודות הכנה לפירסום קורפוס של פרשנות חז"ל לספרי נביאים וכתובים — אשר יביא כל פסוק ודרשותיו לפי השונים והגירסאות , ממוין בהתאם לבעיות האקסגטיות והתשובות . כרכים אלו אפוא לעתיד לבוא למעיין למצוא את דברי חז"ל לכל פסוק על אתר — אגב ציונים תחום מחקר שלישי — מקיף לא פחות — הוא מערך מהדורות מבוארות של הפילולוגית של ימי הביניים . פרשנות זו נחשבת לגרעין פרשנותנו ה'קלאסית' לא מעט המימצא של דפוסי מקראות גדולות , ודרכי הסתכלותה קבעו במידה רבה את גישת להבנת המקרא . בשעה זו אנו עוסקים בעריכת חיבוריהם של שניים מגדולי הפילולוגית הספרדית , אחד המסמל את השיא האחרון של הפרשנות הרבנית הכתובה — הלא הוא ר' יהודה אבן בלעם — והאחר הוא ראש וראשון לפרשני הפשט עברית , הוא הראב"ע . אין צריך לומר שמפעלו של כל אחד יש בו כדי לפרנס כרכים תחום מחקר מטיפוס אחר לגמרי הוא החקר המקיף של מסורת כתבי היד המקראיים מצד מגבשי נוסח אותיות , ניקוד , טעמים , פסקאות ועוד . מעבר להיבט של חקר המסורה , הרי תהליך ההוספה ההדרגתית של סימנים אל נוסח האותיות של המקרא המרכיבים של הבנה יהודית קדומה של המקרא הראויה לחקירה ולתיאור . תחום עיון אחרון , לעת עתה , מקרב אותנו עד לגבול ההווה ממש . בכרטסות המכון כבר היום חומר רב כדי לגשת להערכה עצמית ראשונה של המחקר היהודי המודרני עניננו כרגע בחקר היבטי צמיחתו במאה התשע עשרה , שעה שחכמי ישראל התחילו
|
|