|
|
עמוד:13
ויש מלים שאינן נדירות כלל , אך הן רב ערכיות : ( plurivalents ) פוליסמים מצד אחד והומונימים מצד שני , והללו — מבחינה לקסיקאלית ( שורש או מלה הומונימיים ) או מבחינה דקדוקית ( תצורה הומונימית . ( השרשים עזר ( נטש או סייע , ביצר , כגון שמות כג , ה 1 נחמיה ג , ח , ( נטש ( עזב או התפשט , כגון במדבר יא , לא ; שמואל א ל , טז ;( המלים משפט ( צדק או דין או בירור וכיו"ב , כגון בראשיתית , כה לעומת שמות כח , טו , ( בשר ( כמשמעו או ככינוי לכל חי , כגון בראשית ו , יב ;< צורות כמו אגור ( דברים לב , כז ו משורש אגר או משורש גור , ( נמצא ( בראשית מא , לח : קל עתיד או נפעל בינוני , ( נתנה ( בראשית כט , כז ו קל עתיד מדברים או נפעל עבר נסתרת , ( נצלתם ( שמות ג , כב : נפעל או פיעל , ( ועוד . יש שמלה ידועה בהחלט מתבארת על ידי רש"י , משום שהופעתה בפסוק מסוים אינה מובנת ונראית בלתי מתאימה להקשר . ימים = ) שנה , כגון בראשית כד , נה ; ויקרא כה , כט ;( עוד = ) הרבה , כגון בראשית מו , כט ; איוב לד , כג . < רש"י מבאר כמובן גם צירופי מלים וניבי לשון , כגון ומלאת את ידם ( שמות כח , מא , ( לא תלך רכיל ( ויקרא יט , טז ) והרבה כיו"ב . כמו כן הוא מעיר על תופעות כמו לשון נופל על לשון ( ישרפך ... תשופנו , בראשית ג , טו ) ומבחין בין סינונימים במקומות רבים ( דשא ... עשב , בראשית א , יא ; מזבח ... מצבה , דברים יב , ג ; רמה ... ירה , שמותטו , א , ד ; חכם . .. נבון , דברים א , יג ; חכמה ... תבונה ... דעת , שמות ל , ג . ( . 2 מה כלול בביאורי המלים שלוי כמובן מאליו , ביאור מלה כולל בראש ובראשונה את משמע המלה , וביתר דיוק את הוראתה בפסוק הנידון . לעתים רש"י מסתפק בכך : ויברך הגמלים — הרביצם ( בראשית כד , יא . ( במלון — במקום שלנו בלילה , אמתחת — הוא שק ( בראשית מב , כז . ( אך במקרים רבים רש"י טורח לבאר גם את גזרון המלה , גם את דרך שימושה בכתוב או פרטים מסוימים בתצורתה : שפיפון — הוא נחש , ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף ... ( בראשית מט , יז . ( יז . ( תשוקתך — תאותך כמו ( ישעיה כט , ח ) ונפשו שוקקה ( בראשית ג , טז ) — והראיה מישעיה מובנת יפה מלשונו של הכתוב ... " :-ההוא כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו , וכאשר יחלם הצמא והנה שותה והקיץ והנה עיף ונפשו 13 על האחרונים ראה ? מ' מורשת , "רש"י על הומונימים דקדוקיים , "בתורה בית מקרא , שנה כג , א ( עב , ( ( תשרי-כסלו תשל"ח , ( עמי 14 . 117-93 במקרים כאלה מתאמתת הטענה , שבתודעת רש"י ביאור הגזרון מסייע לבירור המשמע , או , כדברי בנית החריפים , ש"האטימולוגיה , כפי שהאטימולוגיה שלה עצמה מעידה , היא הדרך להגיע אל משמעה האמיתי העמוק של המלה" ( בספר , לעיל הערה , 1 עמי . ( 135
|
|