|
|
עמוד:12
ג . לעומת שתי ההנחות הללו של אבינרי , שראינו לאמצן , אין אנו משוכנעים בצדקת דבריו המכלילים של בנית , לפיהם רש"י "הוא שהוסיף את הדרש בהוראת המקרא לפי לעז העולם" אותו "תרגום שלם של המקרא , "לצרפתית שהיה אפוא תשתית כל פירושו , בעיקר בכל הנוגע לביאורי מלים ולעצם ניסוח הפירוש מתוך "מגמה לגשר בין הטכסט המקראי , התרגום . "והלעז הן רש"י אינו מתייחס במפורש לפותרים אלא במקומות מועטים , ולמעשה לא שרדו ספרי פתרונות שקדמו לרש"י , והתיעוד שבידנו על "לעז העולם" רובו מן המאה השלוש עשרה . אך יהיו הדבריםיאשר יהיו , מקום הניח פרופ' בנית לבדיקה המושתתת על הנחות שונות משלו , בחינת "מני ומנך תסתיים . "שמעתתא נאמר אפוא , בעקבות אבינרי , שניתוח דרכו הלקסיקולוגית של רש"י חייב להתבסס על ביאורי המלים "האמיתיים" שבפירושיו , ולא על החומר המדרשי שבהם . ונוסיף , שניתוח זה מן הראוי שיהא בו כדי להשיב — לפחות — על השאלות הבאות : . 1 אילו הן המלים , שרש"י ראה אותן כטעונות פירוש ? . 2 מה כלול בביאורי המלים שלו ? , 3 כיצד ניסח ביאורים אלה ? . 4 מה הם המקורות אשר מהם שאב — או : שעליהם ביסס — אותם ? . 5 באיזה מקום או באילו מקומות של פירושו נמצאים ביאורי המלים ? דרך משל , האם ביאר מלה קשה במקום הופעתה הראשונה ובו בלבד , או שמא לאו דווקא ? האם נהג להקדים את ביאור המלים לביאור עניין הפסוק או להיפך , או אולי הלך בדרך שלישית ? כאן נוכל לדון רק בחלק משאלות אלה , וגם בהן רק באופן חלקי ביותר . ג . קווים לדרכו הלקסיקולוגית של רש"י . 1 אילו מלים נתפרשו על ידי רש"י ? לכל לראש , רש"י מפרש מלים יחידאיות או נדירות מאוד , או מלים שהיקרויותיהן רבות למדי אלא שהן מיוחדות להקשר ענייני מסוים , ואשר על כן אין אפשרות לעמוד על משמען מתוך שימושים מגוונים . הנה דוגמות : חרי ( בראשית מ , טז , ( חוךי ( ישעיה יט , ט , ( צפיחת ( שמות טז , לא , ( ירט ( במדבר כב , לב , ( ויתאבכו ( ישעיה ט , יז ) — כולן יחידאיות , כלומר שבכל המקרא אינן מופיעות , לא הן ולא נגזרות אחרות של אותו השורש או אותה הלקסמה , אלא במקום אחד . פרד , מכרה , טוטפת , דרדר , התעמר , עקל , פשק — הן מלים או שרשים נדירים , כלומר שהם ונגזרותיהם אינם מופיעים אלא פעמים ספורות . אדן , אפוד , חשן , קלעי החצר — מופיעות די הרבה , אך תמיד או כמעט תמיד באותו הקשר ענייני או באותו השדה הסמאנטי , ועל כן אפשר לראותן מבחינה מסוימת בנדירות : אמתחת , למשל , מופיעה 15 פעמים , אך כולן באותה היחידה הספרותית ( בראשית מב-מד . ( 12 במאמרו הנ"ל ( לעיל הערה , ( 5 עמ' ; 264 , 252 וראה גם בספרו ( לעיל הערה , ( 1 במיוחד עמ' , 13 , 10 . 69-68
|
|