מבוא

עמוד:11

השיקולים של הריבון המחוקק . מערכת הכללים שהוא קובע צריכה להיות לא רק יעילה וצודקת ככל האפשר , אלא גם אטרקטיבית . עליו לקבוע מערכת כללים שתפתה משקיעים זרים להשקיע בתחומו , שלא תבריח את המשקיעים הקיימים , שתמשוך את התושבים שהוא רוצה בייקרם להשתקע במדינה , וכל זאת תוך השאת תקבוליו ממיסים . הגם שפעולותיו של הריבון מיועדות להשיא את האינטרסים העצמיים שלו , אין הן נעשות בחלל ריק . פעולותיו משפיעות על דרכי פעולתם של השחקנים האחרים בזירה ומושפעות מהן . הואיל וכך , הריבון חייב להתחשב במדיניות המיסוי הבינלאומי של המדינות האחרות - בדרכים שבהן הן ממטות את תושביהן ואת תושביו המשקיעים בתחומן - ולתכנן את צעדיו בהתאם . משוואה זו של גזירת המדיניות הרצויה מתוך בחינת האינטרסים העצמיים של המדינות , תוך התחשבות בהשפעה ההדדית שלהן על מדיניותן של מדינות אחרות , אינה קלה לפתרון . כמוה , גם התשובה לדרך הפעולה הרצויה הינה מורכבת . על מנת לנתח את התמונה המורכבת הזאת בשיטתיות , הספר מפריד בפרקיו הראשונים בין שני טיפוסים של מדינות : מדינות המארחות השקעות זרות ( להלן : מדינות מארחות ) ומדינות שהנישומים בוחרים להתגורר בהן ( להלן : מדינות תושבות , ( ומנתח את השפעת התחרות על השקעות ועל תושבים על מדיניות המס שלהן . הניתוח הנפרד של מדינות מארחות ומדינות תושבות מניח את התשתית לדיון בהשפעה ההדדית האפשרית ביניהן . ניתוח ההשפעה ההדדית המורכבת בין המדינות המעורבות מחייב שימוש בכלים המהווים חידוש בתחום המיסוי הבינלאומי : כלים משחקיים . תורת המשחקים - קרי , בחינת הצעדים הרצויים לשחקן מסוים לנוכח הצעדים הקודמים ואלה העתידיים של השחקן האחר - מסייעת להציג בבהירות את השיקולים האסטרטגיים של המדינה ולבחון בבחינה נורמטיבית את המנגנונים המיסויים . הספר מתמקד במדיניות המיסוי הבינלאומי הרלוונטית למדינת ישראל . הוא מנתח את מדיניות המיסוי הבינלאומי של ישראל כאחת השחקנים בזירה המורכבת הזאת של המיסוי הבינלאומי , שבה היא מתחרה במדינות אחרות על השקעות , על תושבים ( הן תושבים בשר ודם והן תאגידים ) ועל תקבולים ממיסים . תחרות זו , ומעמדה היחסי של ישראל במסגרת תחרות זו , מעצבים את האינטרס הישראלי שמדיניות המיסוי הבינלאומי של המדינה צריכה להיגזר ממנו . חלקו הראשון של הספר עוסק במעמדה של ישראל כמדינת תושבות - בדרך שבה היא מטפלת ( או צריכה לטפל ) בתושביה המפיקים הכנסות בחוץ לארץ . מדינות תושבות , וישראל בכללן , מאמצות מנגנונים חד צדדיים שונים על מנת להקל על מיסי כפל שתושביהן עלולים לשאת בהם . המנגנונים המקובלים ביותר למניעת מיסוי כפל הם פטור , ניכוי וזיכוי . הכתיבה בתחום של מדיניות המיסוי הבינלאומי מקשרת בין המנגנונים המקובלים הללו לבין סוגים

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר