|
|
עמוד:10
עיר דוד ירושלים הכנענית והישראלית ? גאל ערלה עדכן : אלון דה גרוט " ירושלים הרים סביב לה" ( תהילים קכ"ה , כ ) ובדומה לכך , גם רבעיה של העיר עצמה מתפרשים על פני מספר גבעות . הידועה מכולן היא הגבעה המזרחית , שהקצה הצפוני שלה הוא הר הבית - מקומם של בית המקדש הראשון והשני והיום מקומו של חרם א שריף , המקודש למוסלמים . בגבעה זו נוסד לראשונה יישובה הקדום ביותר של העיר - בחלקה הדרומי של הגבעה , המצוי היום מדרום להר הבית ומחוץ לחומות העיר העתיקה של ימינו . נבעה זו נקראת בשם "עיר דוד" על שמו של דוד המלך , אשר במאה העשירית לפנה"ס הפך את ירושלים היבוסית מאחת הערים הכנעניות בהר המרכזי לבירת ממלכת ישראל ויהודה . מקומה של עיר דוד ותולדות חקירתה צורתה של גבעת עיר ךוד היא כעין משולש , אשר בסיסו בצפון וקודקודו בדרום . הבסיס הוא החומה הךרומית של הר הבית ; הצלע המערבית של המשולש היא "הגיא המרכזי , '' המפריד בין הגבעה המערבית , גבעת הר ציון , לבין עיר דוד . תחילתו של גיא זה בשער שכם והוא עובר דרומה דרך העיר העתיקה , ברחוב הניא , יוצא מחומת העיר בשער האשפות וממשיך דרומה לבריכת השילוח . הצלע המזרחית של המשולש היא נחל קךרון , המפריד בין הר הבית וגבעת עיר דוד לבין הר הזיתים והגבעה שעליה נמצא כפר השילוח . בקצה הדרומי של גבעת עיר דוד נשפך הניא המרכזי אל נחל קךרון , הנמשך דרומה מזרחה למדבר יהודה . ביודענו את מקומה המרכזי של ירושלים בתולדות ארץ ישראל ואת חשיבותה לשלוש הדתות הגדולות - היהודית , הנוצרית והמוסלמית - נבין מדוע שימשה העיר , מאז אמצע המאה התשע עשרה , כאבן שואבת לחוקרי עברה של ארץ ישראל . תיאור מהלך חשיפת שרידיה העתיקים של ירושלים , מאז ימי צ'רלס דורן ( שנת ( 1864 ועד לימינו , שבל נטלו חלק משלחות וחוקרים רבים , בני לאומים שונים , הוא סיפור מרתק בפני עצמו . אנו נעשה כאן קפיצת דרך עד לשנת - 1985 לאחר שמונה שנות חפירה של חוקרים ישראלים בעיר דוד . מפעל זה נעשה על ידי אגודת עיר דוד , שהקימו האוניברסיטה העברית , החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , קרן ירושלים וקבוצת תורמים מדרום אפריקה בראשות מר מנדל קפלן . בתיאורנו זה נטייל בין שרידיה העתיקים של עיר דוד וננסה לראות כיצד הם משתלבים יחד למערכת שלמה של עיר עתיקה על כל מרכיביה , תוך שאנו מנצלים את מירב המידע המצוי בידינו מן המקרא , מהמקורות ההיסטוריים הכתובים ומן הממצא הארכיאולוגי העשיר . אך נזכור : אין ירושלים תל עתיק רגיל , דוגמת אלה המוכרים ברחבי ישראל כתל חצור , מגידו , לכיש , באר שבע ואחרים . אנו עוסקים בעיר הררית . מיעוט שטח הבנייה המצוי על הגבעה המזרחית ובמדרונותיה העמיד בפני בוניה , בכל התקופות , אתגרים הנדסיים וטכניים באשר לבניית הביצורים , רובעי המגורים ומערכות הספקת המים , שנפרשו בשטח המדרונות התלולים והסלעיים של העיר . בכל תקופה , עד היום , חזרו התושבים ובנו את בנייניהם וביססו אותם על הסלע הטבעי , כשהם פוגעים בשרידים קודמים להם ושופכים מטה , על פני המדרון , את שפכי העפר והפסולת מתחום מושבם . על המדרון המזרחי של עיר דוד נצטברו שכבות של שפכים שעומקן עלה לעתים על 10 מטרים , ואותן חייבים היינו לעבור ולחפור בדרכנו מטה אל השרידים העתיקים . המטייל יוכל לראות מדי פעם את החתכים הזקופים , שהותרנו אחרינו כעדות לשכבות כיסוי אלו . ראשית סיפורה של העיר היכן מתחיל סיפורה של העיר ? מדוע דווקא כאן , על הגבעה המזרחית , מוצאים אנו את השרידים הקדומים ביותר של העיר מאז האלף הרביעי לפנה"ס ? אין ספק , שהתשובה קשורה בתנאים ובגורמי הטבע הקיימים באזור זה , אשר החשוב שבהם הוא מעין הגיחון , המעיין העיקרי באזור ירושלים , שהספקת מימיו קבועה . הוא נובע בתחתית נבעה שאפשר היה להתיישב עליה , ובמהלך הזמן אף לבצר אותה היטב - לפחות משלושה צדדים . סביב הגבעה , בנחל קךרון ובגיא המרכזי , מצויים שטחים שיחסית למקובל בשטח הררי היו נוחים לעיבוד חקלאי ולהשקאת מבוקרת . בבורות טבעיים שעל פני הסלע , במדרון המזרחי של עיר דוד , נמצאו שברי כלי חרס רבים מן התקופה הכלקוליתית ומראשית תקופת הברונזה 2 צורתה של גבעת עיר דוד היא כעין משולש , אשר בסיסו בצפון וקודקודו בדרום . הבסיס הוא החומה הדרומית של הר הבית ; הצלע המערבית של המשולש היא "הגיא המךקזי , " המפריד בין הר ציון לבין עיר דוד . הצלע המזרחית של המשולש היא נחל קדיון , המפריד בין הר הבית וגבעת עיר דוד לבין הר הזיתים והגבעה שעליה נמצא כפר השילוח . התמונה : צילום אוויר , מבט מדרום לצפון . במרכזה , שטח שנחפר על ידי ליימו ? ד וייל . שני הפתחים הנראים זוהו על ידיו כ " קברי בית דוד . " לתיאוריה זו אין סימוכין רביס . מימין למבנה בעל הגג האדום מצויים שטחי החפירה שבה עבדה המשלחת בראשות שילה . ו שבר של כן פולחני מן המאה העשירית לפנה"ס ( תקופת דוד ושלמה , ( שנתגלה בשטח . G בשבר נראית דמות גבר ערום בעל שערות ארוכות או כובע נוצות וזקן מחודד .
|
|