|
עמוד:7
מבוא בנימין תמוז ( 1989-1919 ) היה אחד היוצרים החשובים בדור תש"ח ובדור המדינה . הוא היה סופר פורה ומשפיע , שכתב רומנים , סיפורים קצרים , ספרי ילדים , שירים ומחזות , פובליציסט , מבקר אמנות וסטיריקן פופולרי . במשך שנים רבות ערך את עיתון הילדים הארץ שלנו ואת המוסף לספרות של עיתון הארץ . תמוז אף היה פסל מעולה ( אנדרטה שלו לזכר הטייסים שנפלו במלחמת השחרור מתנשאת בגן העצמאות בתל אביב , ( וכן צייר להנאתו . כאשר פגשתי לראשונה ביצירותיו של בנימין תמוז , עדיין לא ידעתי שאני עומדת לכתוב עליהן יום אחד עבודת מחקר . קראתי אותן שלא לפי סדר הוצאתן , והתפעלתי מהגיוון ומהניגודים שבהן . אלה עוררו את סקרנותי . מצד אחד סיפורים ריאליסטיים ליריים ששבו את לבי , מצד אחר סטירה נושכת ועוקצנית , פה רומן אהבה ושם נובלה שגיבוריה נואמים נאומים אידאולוגיים ארוכים . מגוון של ז'אנרים ותחבולות רטוריות , ששימשו לו להבעת רעיונותיו . גם השפה הייתה רבת גוונים . כמו נגן הבודק את יכולותיו הווירטואוזיות של הכלי שבידו , כך נהג בנימין תמוז בשפה העברית , כשהוא בודק את אפשרויותיה השונות על כל נימותיהן . רק מאוחר יותר , כאשר בחרתי ביצירותיו כנושא לעבודת הדוקטורט שלי , התחלתי לקרוא אותן לפי סדר כתיבתן , ועמדתי על עמדותיו הרעיוניות בגיבושן ובהתהוותן . במרוצת השנים עבר בנימין תמוז שינויים אידאולוגיים מרחיקי לכת . בראשית דרכו הצטרף לקבוצת , 'כנענים'ה שדגלה , כידוע , בהקמת אומה עברית חדשה ב'ארץ , 'עבר במרחב שמן הים התיכון ועד לפרת . הקבוצה הבחינה באופן קטגורי בין 'יהודי' , 'עברי'ל ותבעה זהות חדשה 'עברית' כתחליף לזהות . 'יהודית'ה בשנת 1950 חזר בו תמוז מתפיסה אידאולוגית זו , ודגל בשיבה ליהדות . בשנות השבעים גיבש את תפיסתו המיוחדת לגבי מהות היהדות כמורשת תרבות ייחודית המעשירה את התרבות האנושית בכל תחומי החיים . בסוף שנות השבעים חל שינוי נוסף בדעותיו , והוא אימץ לו השקפה שניתן להגדירה כבתר ציונית : הוא סבר , כי אם נוצרת סתירה בין מדינה ליהדות , יש לבחור ביהדות , כיוון שהתגשמותה המלאה של היהדות היא בהיות היהודים מפוזרים בין אומות העולם וללא מדינה . כלומר , בנימין תמוז עבר מ'כנעניות' הדוגלת בטריטוריה , נוסח יונתן רטוש , לשלילת 'שלילת הגולה' ולניתוק הקשר המחייב עם הארץ . המהפך חפף את שהותו הממושכה של תמוז בלונדון , את התקרבותו לאישים קוסמופוליטיים כגון ג'ורג' שטיינר ( George Steiner ) ואת חששותיו משינוי פניה של המדינה . גם בדורו , דור תש"ח , וגם על רקע הספרות העברית שאחרי
|
|