|
|
עמוד:12
כבר בפרק על אנדליה גל 1 טי אנו מתוודעים אל רוחב ידיעותיו של מבקר זה וקפדנות טיעוניו הנסמכים במקורות מפורטים , מהם לא מוכרים ביותר , שרק עינו הבלשית הבלתי נלאית ובקיאותו המופלגת של מי שהיה בראשית דרכו ספרן אקדמי וניחן בזכרון מדהים , עשויות היו להעלותם לאור . משהו מחריצות זו של הרוח נמצא גם בפרק על היינה המביא אספ / טים לא שכיחים בביקורת היינה המקובלת . אותו יצר לב המבקש את הלא שכיח , את הנשכח , את הנשמט שלא בצדק מתשומת הלב , הוא שגם העמיד אנתולוגיה מיוחדת במינה שהוציא קראפט בשם wiederfinden ( אולי : פגישה מחודשת ) ובה פרקי שירה ופרוזה מהספרות הגרמנית , חלקם של מחברים בלתי ידועים , חלקם קטעים מוכרים אך מעט של מחברים נודעים המופיעים כאן באור חדש ומגלים , בדרך אגב , קווים בלתי צפויים באישיותם . מן הטעם הזה אנו טועמים משהו בדברי הפירוש המצומצמים המלווים כאן פסוקים של גיתה . רומה , כי אותו יצר לב המכוון אל גילוי המוסתר מעיני הרבים ומדרכי השגרה בהיסטוריה , היה משותף לוותר קראפט ולידידו מאז ימי הנעורים , גרשום שלום , שניהם יושבי רחביה של הימים ההם , שהיו נפגשים באורח קבוע שבוע שבוע . ורנר קראפט נולד ב 1896 בבראונשווייג , למד פילוסופיה בברלין , פרייבורג והאמבורג , והוסמך לדוקטור ב 1925 בפרנקפורט על נהר מיין . הוא עבד בספריה הגרמנית בלייפציג ובספריה בהאנובר אשר בה עבד לייבניץ . משוררי המופת של ימי נעוריו היו , לדבריו , אלה שהלהיבו את הדור כולו ; גאורגה , הופמנםתאל , רילקה , האופטמן , ךהמל . ב"דפים הלבנים" שפרנץ בליי הוציאם , גילה משורר שהכהו בהלם : בורכארדט , משורר גדול ועם זאת ריאקציונר לאומני שחייב את מלחמת העולם הראשונה . באותה העת עצמה , עם פרוץ המלחמה , נפגש עם די פאקל , כתב העת המפורסם של קארל קראוס היוצא חוצץ בכל עוצמתו הביקורתית נגד המלחמה . בבלבול זה עברו ימי נעוריו , לפי עדותו , והירידות שנקשרה אז בינו לבין גרשום שלום וואלטר בנימין אך הגדילתו . שנים רבות נדרשו לו , כדבריו , כדי להשתחרר . בספריה בהאנובר שלף באקראי ספר ששמו היה ' על . 'הלשון שם המחבר חסר היה . בעיפרון נרשם : קארל גוסטב יוכמאן . כך גילה את הסופר הגדול הלא ידוע הזה , שהיה מבחינה פוליטית הקוטב הנגדי של ויימאר הקלאסית . לימים פירסם עליו מונוגרפיה גדולה . ב 1933 היגר לשוודיה ומשם לפאריז ובסוף 1934 התישב בירושלים . סקרנותו של ורנר קראפט איננה יודעת שובע . אות כתובה מפילה עליו קסם . ולא כך , שהוא שקוע בספריו באותה דירת מרתף בשכונת רחביה , אדיש לנעשה סביבו . אדרבה , הוא ער למתרחש בחיי החברה והפוליטיקה בארץ ובעולם , כואב סבלם , שמח על כל חלקה טובה , מעין מצפון שקט ובלתי משוחד השומר על מותר האדם , וממלא , שנים על שנים , מחברת אחר מחברת בכתב זעיר , שירים ודברי הגות , פרוזה ותגובה על אירועי הזמן , הכול שזור וכרוך בחבילה אחת , ורק אחר כך
|
|