|
|
עמוד:9
תכניות להתיישבות יהודים בעבר " הירח זאב וילנאי עבר הירדן קשור בקשר אמיץ עם התיישבות בני ישראל כארץ ישראל , כתקופת המקרא . בו התנחלו שבטים גדולים בישראל , ובו קרו מאורעות חשובים המשולבים בהיסטוריה הישראלית על אדמת אבות . משה רבנו נפטר כעבר הירדן , פה הופקד יהושע בן נון למלא את מקומו . יפתח השופט ואליהו הנביא הם ילידי עכר הירדן . בתקופת החשמונאים התקיימו בו ישובים יהודיים ואחדים מהם נזכרים בספרותנו הקדומה . כאשר היו במצוקה - בא יהודה המכבי מארץ יהודה להצילם מידי אויביהם הנוכרים . רבותינו ראו כעבר הירדן חלק מארץ ישראל . הם דרשו על דברי המקרא 'ולזרעך אתן את הארץ' - 'שלוש ארצות : יהודה , ועבר הירדן והגליל' . ( 1 ) בספרותנו הקדומה נזכרים ישובים יהודים רבים כעכר הירדן ובאחדים מהם נשארו עד ימינו שרידי בתי כנסת , מתקופת המשנה והתלמוד . רצפת פסיפס של בית כנסת בחורבת גרש ( גירש ) בלב הרי הגלעד . שרידי בית כנסת מעניינים בעיירה נוה ומצבה יהודית מהמאה האחת עשרה מעידים על ישובה היהודי כתקופה זו . רב נודע , שישב כארץ ישראל במאה הארבע עשרה , בימי שלטון המוםלמים הממלוכים , מספר על קהילות ישראליות כעיירות שונות בעבר הירדן : בדברו על קדושת הארץ אומר אותו רב : 'עיירות שהם היו בארץ כיבוש אדון הנביאים , אדוננו משה ע"ה ( עליו השלום ) כגון סלכה ואדרעי וכיוצא בהם ובהם היום קהלות ( ישראל . ( 2 ) ' ( במקום אחר בחיבורו הוא מזכיר קהילות בעיירות עגלון וחכרס , כהרי הגלעד הצפוניים . בכיסופי הדורות של בני ישראל אל ארץ הקודש ואל אזוריה השונים , כלולים גם הרי הגלעד , הר העברים ונבו , לאור זכרונות מן העבר . בימי התורכים התגוררו יהודים בודדים כעיירות שונות כעכר הירדן . כימי התעוררות הציונות שאפו הראשונים גם אל עבר הירדן וראו בו חלק כלתי נפרד של ארץ אבות . הבריטי לורנם אוליפנט . מחסידי האומות , כשנת 1875 בא כהצעה להקים מדינה יהודית בעבר הירדן , בחלקו התיכון של הגלעד , הנקרא כשם הערכי . 'בלקה' בספרו האנגלי ' ארץ , 'הגלעד כתב : 'בתור ראשון הייתי מציע להתיישבות ככל מחוז בלקה , למן נחל ארנון בדרום , ועד יבוק כצפון , עד לדרך חג' מזרחה , או לכל הפחות עד לגבול האדמה הטובה . וכשעת הצורך אפשר יהיה לכלול באיזור זה גם חלקים מהכל עגלון ... ולהקיף על ידי כך שטח של מיליון אקרים , לפחות , או אולי של מיליון . 'וחצי הצעתו קסמה ליהודים רכים , וספרו תורגם לעברית , בידי נחום םוקולוכ , ממנהיגי הציונים הראשונים . יהודים בארץ , ששאפו להתישכות חקלאית , השתדלו לבוא במגע עם שייח'ים בדואים שהיו שולטים על שטחים שוממים נרחבים בעבר הירדן , כדי לרכוש מהם אדמה ולייסד עליה ישובים עבריים . יהודי ירושלמי , שהיה כקשרי שותפות במסחר עם בדואים בעבר הירדן , בשנת , 1871-ב"תרל יצא לסייר בלוויתם כעבר הירדן . הוא התפעל מסיורו זה : 'ואעבור את הנהר ( הירדן ) ואבוא בארץ סיחון ועוג , לזרוע שדות כארץ הברוכה ההיא . אז נפקחו עיני ואראה כי רק צל הצלחה ראיתי בארצנו ... ובאהבתי אל הארץ ועבודתה , אמרתי מה טוב הדבר לשום מסיפור מסעי לפני הקהל ... למען יתענגו על נועם . בחמלת הי נפתחו שעריה לפנינו , ובלב נכון ובטוח תדרוכנה רגלינו כה . באשר התשוקה הבוערת בלבי לראות את הארץ הקדושה נושבת ונעבדת כידי כניה ... כי סר צל הפחד מאתנו גם בעבר הירדן . עתה עת
|
|