בפתח הספר

עמוד:11

יצחק אבישור בוחן מילים וצירופים אחדים מלשון חז"ל לאור מקביליהם באכדית ובפיניקית . יוסף טובי מצביע על הגיית השווא הנע כתנועה רגילה מבחינה כמותית במסורת תימן שבביצוע הזמרתי לטקסטים מן המקרא ומספרות חז"ל . לטענתו של טובי , אפשר שמסורת זו משקפת הגייה עברית קדומה , בבלית או תימנית ייחודית . אברהם טל דן בתיבה המקראית הנדירה , "מאום" כפירושיה וביחסה אל . "מאומה" בניגוד להיעלמותה של "מאום" מלשון חז"ל , היא נוכחת בספרות העברית שנתפתחה בקרב השומרונים , ונוהגת כשם עצם יחיד שצורת הרבים שלו . "מאומות" שמואל בולוצקי מתאר את נוכחותו של בניין נתפעל המשנאי בעברית של ימינו . לפי ממצאיו , ההבחנה בין צורות נתפעל לצורות התפעל המקבילות היא משלבית בעיקרה ולא סמנטית . בעברית הכללית צורות נתפעל השכיחות יותר נושאות בדרך כלל משמעות סבילה , בעוד שצורות התפעל המקבילות מציינות פעולה אינקואטיבית . מאמרו של אפרים חזן מתאר את קובץ האיגרות הספרותיות לשון לימודים . למרות תוכנן הרציני ועיסוקן בענייני הלכה ובצורכי ציבור , הן משופעות בשעשועי לשון ובהומור . הסגנון משבץ יסודות מכל רבדיה של העברית ובראשם לשון המקרא , והוא השפיע השפעה מכרעת על הכתיבה העברית במרוקו . רחל חיטין משיח ותמר לביא דנות אף הן בלשון האיגרות ממרוקו , ומוצאות באיגרותיו המחורזות של ר' רפאל אהרן מונסוניגו שפע של שיבוצים ממקורות עבריים שונים תוך שינויים שונים . לובה חרל"פ דנה ביחסו של ר' אברהם אבן עזרא ללשון חכמים באופן המאיר את מעמדה של לשון זו בתקופת הביניים . יחס זה נבדק על פי הצהרותיו של ראב"ע עצמו , על פי השימוש שעשה בלשון זו בפירושו למקרא , ועל פי האופן שבו נטמע אוצר המילים של לשון חכמים בלשון השירה שלו . אורה ( רודריג ) שורצולד מציגה במאמרה הגדה של פסח שנדפסה בלדינו בתוך סידור נשים מן המאה השש עשרה . זוהי מהדורה מקוצרת המיועדת לנשים וניכרים בה הבדלים לקסיקליים אחדים ושינויים בכתיב ובניקוד בהשוואה לתרגומים אחרים ללדינו . יוסף שטרית בוחן את השיח הפתגמי של יהודים יוצאי תארודנאת שבמרוקו החיים בישראל ומשתמשים בערבית היהודית כשפתם העיקרית . המבעים הפתגמיים והנוסחאיים משקפים את האמונה במזל ובאי יכולתו של האדם לשלוט בגורלו , בייחוד בענייני נישואין ומשפחה . אמונה זו משלבת יסודות אידאולוגיים תרבותיים ממקורות שונים , ואופיה ההיברידי קשור בקשר הדוק גם ללשון המוכלאת המשלבת יסודות עבריים וארמיים עם יסודות מן הלשון המקומית . יבורכו כל החוקרים המשתתפים בקובץ הנכבד הזה . תודתנו נתונה לקרן דהאן על התמיכה , לד"ר יצחק שלזינגר , לעורכת הלשון חיה אלחייני , למנהלת הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן הגב' מרגלית אבישר ולמביאה לדפוס הגב' אן למדן . במחקר פורה ובהפצת תורתו של הפרופ' שמעון שרביט נבורך כולנו . העורכים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר