|
|
עמוד:13
רומים בכפר השילוח , היה "קבר בת פרעה" הקבר המונוליתי היחיד הידוע מתקופת הבית הראשון . אין תימה , שייחודו הארכיטקטוני , צורתו המרשימה וסגנונו "המצרי" עוררו את עניינם של חוקרים רבים עוד במאה הי"ט . קבר זה נמצא בקצהו הצפוני של כפר השילוח והוא גובל בבית-הקברות היהודי של הר הזיתים . למרבה המזל נשמר הקבר במשך הדורות ואף לא שולב בבתי הכפר . במאה הי"ט נקנה הקבר ע"י הארכימנדריט הרוסי והוקף בגדר , וכך לבטח ניצל מכליה . אף כיום שייכים הקבר והחצר שמסביבו לכנסיה הרוסית ( הלבנה . ( כיום , למונולית צורת קובייה וגגו שטוח . בקיר חזיתו הפונה אל "עיר דוד" הוצב הפתח המוביל אל חדר הקבורה . לחדר תקרה גמלונית ובצידו הוכנה אצטבה ששימשה כמשכב למת . הנזיר הביזאנטי שהתיישב בקבר הרס את האצטבה , וחצב מספר גומחות בקירות החדר . כתובת עברית נחרתה בספין שקוע מעל לפתח שבחזית המונולית , אולם הנזיר הגביה את הפתח והרס תוך כדי כך את הכתובת . כיום נשתיירה רק האות האחרונה של הכתובת , רי"ש , וחלק מן האות שקדמה לה , וניתן לראותן בסמוך לפינה השמאלית העליונה של הפתח . כרכוב שסגנונו מצרי חצוב מתחת לגג השטוח של המונולית , וכבר שיערו מספר חוקרים שבעת העתיקה ניצבה על הגג פירמידה בסגנון מצרי , בדומה לפירמידה של "קבר זכריה" המאוחר יותר . פרופי אביגד בדק בזמנו את הגג השטוח שהיה מכוסה בשכבת עפר , ואמנם גילה שרידים של פירמידה כזו , ואף שיחזר את מידותיה . הוא שיער , שיסוד הפירמידה נחצב בסלע ואילו חלקה העליון נבנה באבנים . במסגרת הסקר ניקינו את גג "קבר בת פרעה" מהעפר שכיסה אותו ; והנה מסתבר - כפי התרשמותנו - שבמקורו ניצבה כאן פירמידה חצובה בסלע , שהיוותה חלק מהמונולית . בתקופה הרומית-ביזאנטית הפכה הפירמידה למחצבה ונחצבו ממנה אבני בניין גדולות . בגגו השטוח של הקבר ניתן כיום להבחין ב"דפוס" האבנים שנעקרו . היו אלו אבנים מלבניות גדולות והן הוצאו בסדר ובתכנון קפדניים . הקבר המונוליתי השני ידוע בשם קבר "אשר על . "הבית הוא ניצב ברחוב הראשי של כפר השילוח , כמה עשרות מטרים דרומית ל"קבר בת . "פרעה חזיתו של המונולית פונה לרחוב , אולם הוא מוסתר כולו בין גרם מדרגות משמאלו , בית מימינו , בית הבנוי על גביו ומבנה מקושת הבנוי מעל לרחוב . הקבר עצמו משמש כיום כמחסן . בחזיתו של הקבר סותתו שני ספינים משוקעים , שאורך כל אחר מהם 1 . 32 מ ' ובהם נחרתו כתובות קבורה . מאלף הוא סיפור גילויין של הכתובות . 15-ב למאי 1870 עבר ברחוב הראשי של כפר השילוח החוקר הצרפתי הנודע קלרמון-גאנו . והנה בהולכו , נתקלו עיניו בשני ספיני הכתובות אשר בחזית הקבר . "בכל , "ספין הוא כותב , "דימיתי שאני יכול לראות אותיות חרותות , ובמיוחד אחת הזכירה כף פיניקית ... בתחילה היה נדמה לי , שאני קרבן להלוצינציות ; אולם בדיקה מדוקדקת שכנעה אותי במהרה שלפני שתי כתובות בכתב העברי . "הקדום עלינו לזכור שהדבר אירע עוד לפני שנתגלתה כתובת נקבת השילוח , וכך היתה זו התגלית הראשונה של כתובות עבריות מונומנטליות מימי בית ראשון . קלרמון-גאנו מוסיף ומספר , שבאותו יום נאלץ לעזוב מהר את המקום שכן "כל הכפר הציק . "לי לאחר יומיים חזר השכם בבוקר , והודות ל"בקשיש" עלה בידו להעתיק את הכתובות . בסיועו של הקונסול הבריטי ניקנו הכתובות ונעקרו ממקומן , הועברו ללונדון והן מוצגות כיום במוזיאון הבריטי . מצבן הקשה של הכתובות מנע את פענוחן במשך כשמונים שנה . קלרמון-גאנו היה אף בדיעה שהכתובות הושחתו במכוון בפטיש . רק לאחר קום מדינת ישראל עלה בידי פרופ' אביגד לקרוא את
|
|