"עיר הקברים" מתקופת בית ראשון בכפר השילוח

עמוד:7

" עיר הקברים" מתקופת בית ראשון בכפר השילוח (*) דוד ארסישקין בשחי תקופות , תקופת הבית הראשון ותקופת הבית השני , הטביעה תרבותו החומרית של עם ישראל את חותמה על ירושלים . בשתי תקופות אלו ראתה עיר הנצח פריחה ושגשוג , עושר התפתחות ובניית פאר , שהיוו ביטוי למקומה המרכזי של ירושלים בחיי העם . שרידיה הארכיאולוגיים של תקופת הבית השני רבים הם ומפוארים , והם מקנים מושג נכון ומרשים על ירושלים של אותה תקופה . תפארת העיר בת תקופת הבית הראשון , אשר שימשה בירתם של מלכי בית דוד במשך למעלה מארבע-מאות שנה , מודגשת היטב בסיפורי המקרא , שם אנו קוראים בין השאר על בית-המקדש וארמון המלך , קברי המלכים וחומות העיר ושעריה . אולם לעומת התאור המקראי מעטים הם השרידים הארכיאולוגיים שנשתמרו מתקופת המלוכה . מכאן חשיבותו של כל שריד נוסף , כקטן וכגדול , הבא ללמדנו על העיר בתקופה זו . אחד השרידים המעניינים והחשובים מימי הבית הראשון בירושלים הוא בית-הקברות הנמצא באזור כפר השילוח שממזרח לעיר . קיומו של בית-הקברות ידוע מזה שנים רבות , ולמן המאה הי"ט נדונו אספקטים שונים שלו ע"י חוקרים חשובים ובעיקר האדריכל הגרמני ק . שיק , הצרפתי ש . קלרמון-גאנו , הפרופסורים א . רייפנברג ונ . אביגד מהאוניברסיטה העברית , והאח הפרנציסקאני ב . לופרדה . למרות החשיבות הרבה שבדבר , לא נערך מעולם מחקר מקיף של "עיר המתים" כולה . הדבר מתמיה , אולם ייתכן ויש לחפש את הסיבה לכך באופיים העויין של תושבי הכפר . כבר במאה הי"ט יצא שמם של אנשי כפר השילוח לרעה בין תיירים וחוקרים אירופיים בירושלים . צירלס וורן , מגדולי חוקרי ירושלים , כתב : 1876-ב "אנשי כפר השילוח הם אנשים פורקי חוק , וידועים כגרועים שבין הבריונים חסרי המצפון . "ישראל-שבארץ עוד קודם לכן , ב- , 1844 כתב הנוסע קלי : "בכפר השילוח גרים קרוב לאלף וחמש-מאות ערבים מרושעים , מחרחרי ריב ולא ישרים , המפורסמים בנטיותיהם אלו כבר מאות . "בשנים לאחר מלחמת ששת הימים נתאפשרה לישראלים הגישה לכפר , וניתן ללמוד באורח יסודי יותר את " עיר . "הקברים וכך , במטרה להוסיף נדבך נוסף לידיעותינו על ירושלים של תקופת הבית הראשון , ערכתי בעזרתו של מר ג . ברקאי סקר ארכיאולוגי מקיף בכפר השילוח . הסקר נעשה מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ויד יצחק בן-צבי , בסיוע האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל-אביב . עבודת הסקר , שהיתה כרוכה בניקוי קברים וחשיפתם מעפר ואשפה , נתנה בידינו תמונה נאמנה יותר של "עיר הקברים" ושל מסורות הקבורה . מסתבר , שהיה כאן בית קברות מפואר , יחיד במינו בא"י , ששימש כמדומה כמקום קבורתם של שרים ואישים רמי יחס בממלכת יהודה . בתיו של כפר השילוח בנויים על צלע ההר במזרחו של נחל קדרון . מורד זה מהווה את המשכו * מאמר זה הנו סיכום קצר מתוך ספר מקיף על נושא זה מאת המחבר , העומד לראות אור בשנה הקרובה .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר