|
|
עמוד:11
החוץ והביטחון המעסיקות את מדינת ישראל , ובראשן התעצמותה הגרעינית של איראן ותמיכתה בטרור . כלומר , גם נשיא פעלתן ויוזם כמו אחמדינז'אד מוגבל ביכולתו להשפיע על האסטרטגיה בה נוקטת איראן במדיניות החוץ שלה . החלק השני של הקובץ נדרש לזיווג המוזר - איראן וישראל . לישראל , כמובן , עניין מיוחד במתרחש באיראן . זמן קצר לאחר היבחרו לנשיאות הגביר אחמדינז'אד את הטון הקיצוני נגד ישראל , והצהרותיו בדבר שלילת זכות קיומה של מדינת ישראל והכחשת השואה עוררו הדים ברחבי העולם . בלי להמעיט בחומרתן של התפתחויות אלה , עדיין אין בהן משום דבר חדש במהותו . מאז הקמתה של הרפובליקה האסלאמית ב , 1979 דוברים איראנים רשמיים חזרו והצהירו על הצורך בהעלמותה של ישראל , ושיבחו את מפעלם של מכחישי השואה . מאיר ליטבק נדרש במאמרו לשאלת העיסוק הנרחב של הצמרת האיראנית בסוגיית הכחשת השואה . האיראנים , כמי שנוטלים חלק חשוב בשיח זה , דבקים בגישה כי מיתוס השואה שטיפחו היהודים , ובעיקר התנועה הציונית , היה גורם מכריע בגיבוש דעת קהל אוהדת את ישראל ותומכת בקיומה של מדינה ליהודים , והוא משמש עד היום כאמצעי פוליטי בידי ישראל . לכן , קובע ליטבק , ככל שגברה חשיבותה של השואה בשיח התרבותי והפוליטי המערבי , כך גבר הצורך בשיח אסלאמי או איראני המכחיש את השואה , כדי לשלול מישראל כל בסיס ללגיטימציה . ליאורה הנדלמן בעבור עוסקת במאמרה בתופעת הבלוגים ( יומני רשת ) האיראניים לנוכח הפופולריות הגואה של מדיום זה בקרב סטודנטים וצעירים באיראן . הרשומונים של צעירים , עיתונאים , אמנים ואינטלקטואלים איראנים , גם אם מבטאים קולות בודדים בלבד מקרב כלל האוכלוסייה , מאפשרים הצצה נדירה ולא רשמית למתרחש בתוך הרפובליקה האסלאמית . מאמרה של הנדלמן בעבור עוקב אחר בלוגים איראניים במהלך מלחמת לבנון השנייה ( יולי אוגוסט ( 2006 וחושף קשת רחבה של דעות ועמדות שאינן עולות בהכרח בקנה אחד עם מדיניות הפנים והחוץ של הרפובליקה האסלאמית . קשה לקבוע עד כמה משקפים
|
|