|
|
עמוד:10
הידיעות בדבר חיכוכים ומחלוקות בקרב ההנהגה הדתית - כל אלה הופכים את איראן למקרה ייחודי ומרתק בנוף המזרח תיכוני . קובץ המאמרים שלפנינו הוא בן ארבעה חלקים . כל חלק בוחן ממדים שונים במציאות האיראנית ומסמן את האתגרים המשחרים לפתחה של איראן , מבית ומחוץ , בפתחה של המאה ה . 21 בחלקו הראשון בודק הקובץ את שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית , ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית . דוד מנשרי בוחן במאמרו את תרומתה של מלחמת לבנון השנייה למעמדה של איראן ולמדיניותה , אך מתמקד גם בהקשרים הרחבים יותר של האתגרים שמציבה איראן , ובראשם שאלת הגרעין . על מרכזיותה של איראן בזירה האזורית ועל מעמדה המתחזק דומה שאיש אינו חולק עוד . עם זאת , קובע מנשרי , חובת ההוכחה בכל האמור לענייניה של איראן מבית עדיין מוטלת על המשטר . משימה זו אינה קלה כלל , ובמידת השגתה ( או אי מימושה ) גלומה האפשרות העיקרית לשינוי משמעותי באיראן . מאמרו של רז צימט עוסק בהערכת מעמדו וכוחו הפוליטי של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד בתום מחצית תקופת כהונתו כנשיא . בתוך כך חושף צימט את צפונותיה של המערכת הפוליטית באיראן ומצביע על התערערות היחסים בין הנשיא אחמדינז'אד לבין חלק מאנשי הדת הבכירים באשר לדרך ניהולה של הרפובליקה האסלאמית , הן בשאלות חברה וכלכלה והן בשאלות מדיניות החוץ . על רקע הביקורת הגוברת נגד מדיניותו של אחמדינז'אד , ובסימן המאבק הפוליטי בין המחנה השמרני למחנה הרפורמיסטי , נערכת המערכת הפוליטית באיראן לבחירות למג'לס ( הפרלמנט ) ב 2008 ולנשיאות ב . 2009 מסקנתו העיקרית של צימט היא שבין אם יצליח הנשיא לזכות בתמיכת הממסד השמרני ובאמונם המחודש של המצביעים , ובין אם לאו , לא צפוי ששינוי כזה יוביל בהכרח לשינוי במדיניותו של המשטר האיראני . נשיא איראן נהנה אמנם מהשפעה רבה למדי על מדיניות הפנים הכלכלית והחברתית במדינה , אך המנהיג העליון , איתאללה עלי ח'אמנהאי , הוא הפוסק בסוגיות אסטרטגיות , ובכלל זה בסוגיות
|
|