|
עמוד:11
כנסיות שהנציחו את . "השתנות"ה כן שימש ההר מרכז לנזירים ולמתבודדים . לאחר חורבן הכנסיות במאה הי"ג , ניטש ההר , אך המאמינים המשיכו לעלות אליו לרגל , כדי להסתופף בין שרידיו ולהנציח את מאורע ההשתנות שנחוג 6-ב באוגוסט . בשלהי המאה הי"ט יושב ההר בלחדש ע"י הנזירים הפרנציסקאנים והוקמו במקום מנזר ואכסניה , ומאוחר יותר - ( 1919-1924 ) כנסיה . בפי הערבים לא השתמר השם תבור . הם מכנים אותו לעתים ג' בל א-נור - הר האור . ניתן לראות בכך קשר למסורת ההשתנות על הר תבור , המקובלת בקרב המוסלמים ( ברם השם ג בל א-נור , הוא תרגום כמעט מדויק למונח העברי תבור . ( שם אחר , המקובל יותר בקרב המוסלמים , הוא ג בל א-טור , שפרושו "ההר" בהא הידיעה , המהווה אף הוא ( לפי נוסח אחר , ( תרגום השם העברי . השם - ג בל א-טור יוחד ע"י המוסלמים גם להרים מקודשים אחרים כגון הר סיני , הר הזיתים והר גריזים . במחצית השניה של המאה הי"ב חיבר היסטוריון מוסלמי מדריך לעולי רגל מוסלמים . בין המקומות שיוחדו לעליה לרגל למוסלמים , ניזכר הר תבור , "המקום בו השתנה . "ישו אגדה מוסלמית מספרת , כי על פסגת הר תבור הקים אחד השליטים המוסלמים מצודה לבתו . לפי כך הוא נקרא ( לעתים רחוקות , ( ג'בל קצר בנת אל מלכ , שפרושו - "הר מצודת בת . "המלך באשר לשרידים שנותרו על הר תבור , רב בהם הניסתר על הנגלה . הם כוללים בעיקר שרידי כנסיות וביצורים ( מוסלמים ) ואולי גם שרידים מתקופת בית שני . ההר עבר פעמים אחדות מיד ליד , ולא אחת עשו הכובשים החדשים שימוש בשרידים קודמים . בין המבנים הצלבנים , מצוים שרירים מוסלמים לרב , ואף הביצורים המוסלמים ניבנו בחלקם משרידי מבנים נוצרים . אף שכמה מטובי החוקרים במאה הקודמת ערכו מחקרים במקום , דומה כי הם לא הצליחו לזרות אור על צפונותיו . בנוסף לחפירות מקריות שנערכו ע"י הפרנציסקאנים 1860-מ ואילך , נחקר ההר ע"י דה ווגה , ( 1870 ) גרין , ( 1873 ) קרן המחקר הבריטית ( י , ( 1 87 ברלוצי ( 1921-1923 ) ואורפאלי . המחקר המקיף ביותר נערך ע"י אב המנזר ב . מייסטרמן , 1897-ב והוא מעיר : "שרידי הר תבור מביכים את החוקר . מאז שהם נחשפו לפני כארבעים שנה , אף ארכיאולוג לא ניסה להתמודד עם הגדרת מהות הממצאים , מקורם . "ואופיים דומה שדבריו תקפים בעיקרם גם בימינו , אף שלאחרונה ( 1976 ) פורסם מחקר מקיף על ביצורי הר תבור ע"י האב ב . בגאטי . הר תבור היה מהתקופה הביזאנטית ואילך למוקד לעליה לרגל , ומקומו לא נפקד מאז במסלול הנוסעים ועולי הרגל , אף שלא אחת היה הביקור כרוך בקשיים ובסכנות רבות . גם כיום מהווה הביקור בהר תבור את אחת מהחוויות המרשימות ביותר , הן בשל הביקור בהר עצמו ויותר מזאת , בשל הנוף המרהיב הנשקף מפסגתו , שהוא מהיפים בארץ . מרבית המבקרים כיום הם קבוצות צליינים נוצריות , וזאת בשל הקשיים והזמן הרב הכרוכים בעליה להר ( העליה נעשית באמצעות שרוח מוניות . ( קיימת מזה שנים רבות תכנית להתקין רכבל בין נצרת ( עילית ) להר תבור , כדי להפוך את ההר ל"אתר , "תיירות אך ספק אם יתרום הדבר לאופיו המיוחד של המקום .
|
|