|
|
עמוד:6
פתח דבר ראלף מ . קרמר מדריך של חוקרי "המגזר השלישי" בישראל שפורסם לפני שנים אחדות כלל 48 חוקרים מ 11 דיסציפלינות שפעלו ב 14 מוסדות שונים להשכלה גבוהה בישראל . אין זה מפתיע שעם משאבים אינטלקטואלים כאלה , ישראל יכולה לייצר שנה אחרי שנה מחקרים באיכות גבוהה כמו הניתוח של "המגזר השלישי" הישראלי המוצג בספר זה . מחברי הספר המגזר השלישי בישראל , שצברו ניסיון מרשים בניהול והשתתפות במחקרים אמפיריים , נבחרו לקחת חלק במחצית שנות ה 90 בפרוייקט השוואתי בינלאומי של "המגזר השלישי" שנוהל על ידי פרופסור לסטר סלמון , מנהל "המרכז לחברה אזרחית" באוניברסיטת ג'והנס הופקינס בארצות הברית . הספר הוא תולדה של ניתוח נתונים שנאספו משני מקורות : פרוייקט הופקינס ו"מסד הנתונים של המגזר השלישי בישראל" שפותח על ידי המרכז הישראלי לחקר "המגזר השלישי" באוניברסיטת בן גוריון בנגב . ממצאי "הפרוייקט ההשוואתי הבינלאומי של המגזר , "השלישי שכלל ניתוח של כ 40 מדינות באירופה , אסיה , אמריקה הלטינית ובארצות הברית פורסמו לראשונה ב 1999 בספר Dimensions of the Nonprof it Sector Global Civil Society : שערכו סלמון ועמיתיו . מקובץ מאמרים זה למדתי על היקפו , ממדיו וחשיבותו הכלכלית של " המגזר השלישי" בישראל , שהוא נושא הספר שלפנינו . מדובר ב"תעשייה" שבשנת 1995 הגיעו הוצאותיה ללמעלה מ 11 מיליארד דולר , והקיפו כ 139 & מהתוצר המקומי הגולמי . השוואה למצב הבינ לאומי מראה כי ממדים אלה הופכים את "המגזר השלישי" בישראל לאחד מהגדולים בעולם . את עבודות המחקר הראשונות שלי על "המגזר השלישי" בישראל התחלתי בשנת , 1968 כששהיתי כאן בשנת שבתון מאוניברסיטת ברקלי . באותה תקופה כונה המגזר בשמות כמו , "וולונטרי" "ללא , "כוונות רווח , "עצמאי" "לא . "ממשלתי מאז חזרתי לישראל כמעט כל שנה במהלך שנות ה , 70 עקב עיסוקי במחקר בתחום המכונה היום " מחקר על המגזר . "השלישי במשך שני העשורים הבאים התרשמתי עמוקות מההתרחבות העצומה , בהיקף ובתוכן , של מערך השירותים החברתיים , שירותי
|
|