|
עמוד:יג
' השמים הככובים שמעלי והחוק המוסרי שטבוע בתוכי' 17 —ככל שעומדת בכל חומרתה השאלה אם המעתק משפת הפיוט לשפת מושגים התממש ואולי אינו בר מימוש כל עיקר . [ י ] המושגים 'אמונה' ו'דת' מופיעים אפוא בספריו השיטתיים העיקריים של קאנט או כשמות נרדפים או כשהם משמשים בערבוביה . גלוי לעין , שמבחינה זו חל שינוי בולט בספר שאנו דנים בו , שהרי הוא נקרא כספר על דת בגבולות התבונה . יש מקום להרהר בעובדה זו ולנסות להסביר את הטעמים המנוסחים , ואולי גם את הטעמים שבהשערה שהניעו את קאנט לכנות את נושא עיסוקו בשם 'דת' ולא לדון באמונה , מה גם שיש בספר הסתייגות מסוימת מן הניסיון להעמיד את התחום שאנו דנים בו על אמונה . קאנט אומר , שקיימת דת אמיתית אחת בלבד ולעומת זה אפשר שקיימים אופנים שונים של אמונה . זאת ועוד : יש ריבוי ושונות של כנסיות , ובכל זאת אפשר למצוא בהן את אותה הדת האמיתית עצמה . " אולי הסבר לניסיון זה להבחין בין אמונה לדת מצוי בכך , שאמונה אפשר לה להיות דוגמאטית , כלומר : שהיא מכריזה על עצמה כידיעה r < ואולי אפשר ללמוד מכך שדת אינה דוגמאטית כי דת אינה מעיקרה בגדר של ידיעה אלא מערכת מקפת יותר שמסתמא מונחת ביסודה אמונה , אולם יש בה אורחות התנהגות המבטאים את רחשי הלב של האמונה . אין משמעות הדבר שקאנט לא הבחין בצד הבעייתי שבדת , הוא הפולחן—ונשוב לדון בסוגיא זו כאשר נעסוק בנצרות מכאן וביהדות מכאן — אולם נקבע על ידיו שפולחן ככל שהוא מצוי בדת אינו בגדר של תכלית לעצמו . האפשרות להעמיד על מערכת בחינת דת ולהבחין בתוכה בין התשתית שבמוסר לבין הפולחן , שהוא בגדר של ביטוי ואמצעי — אפשרות זו אולי הדריכה את קאנט כאשר ביקש בספר השיטתי הזה להעמיד על הדת כתחום שיש לנתחו מזווית הראייה של התבונה , והתבונה המעשית במשמע . ואכן מדובר בדת מוסרית שאין להעמידה על מצו 1 ת פולחן או על רחשי לב המקיפים את חובות 17 שם , עמ' 18 . 153 להלן , עמ' 10 . 95 להלן עמ' 20 . 48 להלן , עמ' . 12
|
|