פרקי מבוא

עמוד:יא

האחר של מושג זה היא מקריותו של המשתנה , קרי : הטבע , ומכאן ההכרח שבמניע הראשון . " אמנם , כאשר קאנט מונה את תכליתה האמיתית של המיטאפיסיקה הוא מעמידה על שלוש אידיאות : אלוהים , חירות והישארות הנפש 1 ז ודומה שתכליות אלה אינן בנות העמדה על רמה אחת , שהרי החירות היא ההנחה של תחום המעשה או של המוסר , בעוד שאלוהים הוא בעל מעמד מבחינת הקוסמוס כבוראו ובעל מעמד בתחום המוסר ככליל השלמות , כלומר : הוא יעד ואינו מחולל ; ואילו הישארות הנפש היא בסיס עובדתי — אמנם מחוץ לניסיון — להגשמת ההתאמה ביו המעשה המוסרי לבין התמורה שלה יזכה העושה מעשים על פי הצו המוסרי . גלוי לעין , כי מזווית הראייה של הדת נודע מעמד מרכזי למושג אלוהים . [ ג ] בהקשר זה , עולה האמירה הנודעת של קאנט : 'נמצאתי חייב לבטל את הידיעה , כדי לפנות מקום . 'לאמונה ידיעה משמעה ידיעה על מר & אי הניסיון ורק קביעת גבולות הידיעה הזאת —ככל שהיא מעמידתנו על כד כי אין ביכולתנו לדעת את המושאים שמעבר לניסיון כמו אלוהים — פותחת פתח להתייחסות שאינה ידיעתית למושאים אלה . בלשון אחר : יש צורך לבטל את המיטאפיםיקה הדוגמא טית המבוססת על הנחת האפשרות של ידיעת מושאים שאינם מצויים בתוך ההקשר של הניסיון כדי לאפשר אמונה או כדי למנוע אי אמונה הסותרת את המוסר . " אכן מדובר באמונה מוצקת בעלת צידוק מול התבונה הקפדנית ביותר , וזאת גם כאשר אנו אנוסים לוותר על שפת הידיעה n התורה על מציאותו של אלוהים נמנית עם האמונה , ובהמשך מדובר באמונה מוסרית או על אמונת תבונה המבוססת על הנחה קודמת של רחשי לב מוסריים . ללא טיפוח של בני אדם שיהיו טובים , ולו למחצה , לעולם לא יהיה בידינו לעשותם מאמינים בכנות . " אנו עומדים על כך , כי קאנט משתמש בהקשרו של הדיון הזה במונח , 'אמונה' אף כי הוא נדרש גם למונח 'דת' תוך שהוא נזקק לאיפיון 'קדושתה' , « ועל כן 8 ביקורת התבונה הטהורד 1 עמ' . 22 ' 10 שם , עמ' 11 . 31 שם , עמ' 12 . 22—21 שם , » מ' 13 . 370 שם , עמ' 406 ואילך . 14 שם , עמ' , 8 הערה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא