פרקי מבוא

עמוד:י

לצעוד בכיוון לתבונה המעשית , שהרי לאחר שהתבונה העיונית נשללה ממנה כל התקדמות בכיוון ליש העומד ברשות עצמו —יהא הוא קרוי דבר כשהוא לעצמו או אלוהים —תמיד נותר לנו עדייו לנסות אם אין התבונה מוצאת בהכרתה המעשית נתונים המאפשרים לה לקבוע את מושג היש הטראנסצנדנטי של הבלתי מותנה . שמא אפשר להגיע בדרך זו מעבר לגבול כל ניסיון שבאפשר . קאנט מוסיף ומחדד את כיוון מחשבתו זה באומרו , כי אנו מצווים על כך למלא מקום זה , אם נוכל , בנתונים מעשיים . במה עניינו כאשר מדובר בתחום המעשי או במעשה ? מעשי הוא כל מה שמבוסס על חירות . מצד אחר , אין לשאוב את מושגי המידה הטובה מן הניסיון , כי התחום של הניסיון היה מעלה לפנינו מושגים דו משמעיים של המידה הטובה והללו מתחלפים לפי הזמן והנסיבות . 1 התחום של המעשה מאופיין על ידי זיקתו לחירות , וזו משמעותה יכולת להתחיל מחדש ללא תלות ותנות במצבים קודמים . במקביל לכך עומד תחום זה על ההיענות לציוויים שאנו מטילים על הכוחות הפועלים בנו . 5 העניין בטוב אינו מעורב בפלוגתא ספקולאטיבית . 6 הכיוון שקאנט מנסה להציעו כפותח אפשרות של ההרחבה בשימוש בתבונה מובלע בשתי השאלות המבטאות את עניינה לאמור : מד , אני רשאי לעשות וכן למה אני רשאי לקוות י . מסתבר כי היעד של התקווה יש בו תוספת בולטת על היעד של הידיעה , אפילו יותר מאשר התוספת הגנוזה בשאלה או בשאלות הכרוכות בכיוון של העשיה . הצירוף המונחי 'אמונת תבונה מעשית טהורה' יש בו כדי לסכם סוגיא זו במערכת השיטתית של קאנט —ודומה כי הספר שעניינו המובהק הוא בדת הינו ניסיון להציע דיוקן מלא יותר לבעיה שעמדה לפני קאנט . מזווית ראייה מיטאפיסית העניין במושג אלוהים הוא בהוכחה למציאותו של אלוהים , כאשר ההוכחה מבוססת על מושג של יצור בעל כל השלמויות ; הצד 8 שמ , עמ' . 18 4 שם , עמי 5 . 192 שם , עמי 6 . 283 שם , עמי 7 . 370 שם , עמי 8 . 386 ביקורת התבונה המעשית , תרגמו והוסיפו מבוא והערות שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך , מוסד ביאליק , ירושלים תשל"ג , עמי . 138

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא