פרקי מבוא

עמוד:ט

פרקי מבוא מאת נתן רוטנשטרייד [ א ] הספר שלפנינו , שיצא לראשונה בשנת , 1793 הוא הספר השיטתי האחרון שקאנט הוציא לאור . עובדה זו אינה רק עניין לסדר הזמנים של חיבוריו של קאנט , אלא גם מניעה אותנו לעיין בקשר השיטתי —אם אכן הוא קיים —בין הניסיון להעמיד על מהותה של הדת לבין הנחות היסוד של קאנט כפי שנפרשו ב'ביקורת התבונה הטהורה' וכן ב'ביקורת התבונה המעשית / נפתח בדברים שעניינם מהותה של התבונה . התבונה היא הכישרון המעלה את עקרונות ההכרה א פריורי ; תבונה טהורה מכילה את העקרונות להכרת משהו אפריורי מכול יכול . על פי הגדרה זו של התבונה —שהיא מניה וביה כושר הכרה א פריורי של הא פריורי —עולה בהכרח השאלה כיצד אפשר שתוסב התבונה על מציאותו של אלוהים שאינו שזור , על פי הגדרתו , בתוך מערכת פנימית של התבונה ; הוא עומד במעמדו הישותי כיש מובהק או עליון . ההכרה מוסבת עליו , אם בכלל , גם משום מעמדו זה . לפיכך עמדה לפני קאנט השאלה , אם אפשר להרחיב את תבונתנו הטהורה על דרך ודאית או שיש להציב לה גבולות קבועים ובטוחים . ניסוח השאלה מלמדנו , כי היא מוסבת על מעמדו של מושג אלוהים וטיבו כיש העומד ברשות עצמו . הזיקה שבין התבונה לבין אלוהים אי אפשר לה להיות זיקה שבמישרין משום שאלוהים אינו מושג א פריורי של התבונה עצמה , כלומר : גם הנובע מטיבה ומכיוונה . הדרך שקאנט העמיד עליה כאפשרות לפתור את הקושיא הזאת היא להישאר בגבולות התבונה אך 1 ביקורת התבונה הטהורה , תרגמו והוסיפו מבוא ונספחים שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייד , מוסד ביאליק , ירושלים תשכ"ו , עמ' 2 . 39 שם , עמ' . 38

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא