|
|
עמוד:8
והמשורר אט יין דה לה בואסי ( 1563-1530 ) והת יידד עמו . ייתכן שאחד הזעזועים העמוקים ביותר בח יי מונטן היה הצפ ייה בגסיסתו ובמותו של ידיד זה במגפה שפקדה את בורדו בשנת . 1563 בשנת 1565 נשא לאישה את פרנסואז דה לה שסן . היא ילדה לו שש בנות , שחמש מהן מתו בילדותן . לאונור , בתו היחידה , היתה מנועה מלקבל את תוארו כאציל , כי תואר האצילות עבר בירושה לבנים בלבד . כאשר מת אביו האהוב 18 ) ביוני , ( 1568 ירש מונטן את תואר האצולה ואת האחוזה , והשאיר חלק מכספי הירושה לאמו , שה ייתה מצאצאי האנוסים שהיגרו לצרפת . בשנת 1570 החליט מונטן למכור את משרתו כחבר המועצה המשפטית של בורדו , ובשנת , 1571 ביום הולדתו ה ֿ , 38 פרש מהמולת העיר אל אחוזתו הכפרית והחליט להקדיש את עצמו ללימוד ולכתיבה . באותה שנה זכה בתואר ״אביר מסדר סן ֿ מישל״ , שהיה מסדר האבירים של מלך צרפת . ביתו היה פתוח למשוררים ולסופרים , והוא הת יידד עם אנשי האצולה שהתגוררו בסביבה ועם אנרי מלך נווארה ( לימים אנרי הרביעי , מלך צרפת . ( בעוד שבפריז ובכמה פרובינציות התחולל טבח ליל ברתולומיאוס הקדוש ( שפרץ ב ֿ 24 באוגוסט , ( 1572 הסתגר מונטן בביתו וכתב את יצירותיו הגדולות . את מלאכת הכתיבה עשה במקום האהוב עליו ביותר׃ ספר ייתו שבקומה השלישית במגדל שבחזית אחוזתו . על תקרת ספר ייתו ועל קירותיה היו חרוטים דברי חוכמה , ובהם פסוקים שנלקחו מספר קוהלת , מלוקרטיוס וממחברים אחרים בני העולם העתיק , שאת כתביהם קרא בהתמדה . מונטן אהב את הספרות וההיסטוריה של הקיסרות הרומית ושל יוון העתיקה . כך כתב את מסותיו אט ֿ אט , משנת 1572 ואילך . מסות אלה , שהופיעו לראשונה בשנת , 1580 חולקו לשני ספרים , שכל אחד מהם מכיל פרקים רבים וכל פרק הוא מסה בפני עצמה . בכל אחד מן
|
|