|
|
עמוד:11
א . הנאורות האירופית הנאורות האירופית המוקדמת , מראשיתה בשילהי המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"ח , ציינה את מאבקם של הוגי דיעות נאורים לשינוי ערכים במערכות החברה , התרבות והדת ולתמורות בהלכי מחשבה המקובלים . הם שמו את הדגש על בינתו של האדם לשיפוט תופעות החיים , ויישמו כלי ביקורת ראציונליים למסורת העבר , תוך התבססות על נתוני המדע והידע . כחלק ממערכה זו , שמו להם הוגי הדיעות של הנאורות למטרה להילחם באמונות טפלות ובבערות והטיפו לסובלנות ולהומאניות . הם האמינו ברעיון החופש ו חופש המחשבה וחופש הדיבור - וחינכו לשיחרור מדיעות קדומות מתוך אמונה בקידמה ובחינוך האדם לשלמות . האם מגמות אלו איפיינו את הנאורות כולה ? " היו כמה פילוסופיות במאה השמונה , "עשרה פתח פיטר גיי את סיפרו , " אך הייתה רק נאורות ' . "אחת לדבריו , הוגי הנאורות היו מאוחדים בפרוגרמה רחבת אמבציות שחתרה לחילון , הומאניות , קוסמופוליטיות , וחופש - ויותר מכול חופש לכל צורותיו : חופש משלטון שרירותי , חופש הדיבור , חופש לממש את כישרונותיו של היחיד , ועוד . ואכן , אם היו הוגי הנאורות מאוחדים בכמה מן השאיפות שלהם לשינוי , אין להתעלם מקיומן של מגמות אחדות וסותרות בנאורות במרוצת התפתחותה , ואפשר לחלוק על קביעתו של גיי . מתקבלת יותר חלוקתו של לסלי סטפן ל'דאיזם קונסטרוקטיווי' ול'דאיזם דיסטרוקטיווי / דהיינו דאיזם בונה וחיובי ודאיזם ביקורתי או הרסני , על פי יחסם לכנסייה , לכתבי הקודש 2 ולדת . היו בין מצדדי הנאורות כאלה שנקטו בעמדה מתונה , והטיפו לשמר את היסודות העיקריים של המיסגרות הישנות . הם צידדו בסינתיזה בין החדש והישן , בין התבונה והאמונה . המגמה הסותרת הייתה הנאורות הרדיקלית , שדחתה כל פשרה עם התפיסות הדתיות הקיימות , וביקשה לבטל השקפות עולם ואמונות קיימות בנצרות וביהדות המבוססות על כתבי vol . I ( New York , 1962 ) , pp . 76 ff ., 157 ff . Leslie Stephen , Historyof English Thought in the Eighteenth Century , Peter Gay , The Enlightenment : An Interpretation ( New York , 1966 ) .
|
|