|
|
עמוד:י
לעולמם . הם תרמו לעבודתה , איש איש בתחומו , בתפקידו ובזמנו ( כמפורט ברשימות חברי המערכת שבשערי הכרכים השונים : ( מיכאל אבי יונה , שמעון בודנהיימר , יהושע גוטמן , צבי וויסלבסקי , נפתלי הרץ טור סיני , שמואל ייבין , משה ינון , פנואל כהנא , ירוחם פישל לחובר , יעקב ליוור , אלעזר ליפא סוקניק , משה דויד קאסוטו , חנוך קלעי ; ומשה גרדון שהיה מנהלו של מוסד ביאליק . המערכת מודה לחברים שנתנו מכוחם ומרצם לאנציקלופדיה ושפרשו מעבודתם בשלבים שונים של המלאכה : נחמן אביגד , נחמיה אלוני , ישראל אפעל , חיים ביינארט , מנחם הרן , שמואל אפרים ליונשטם ואהרון מירסקי . כן מעלה המערכת על נס את תרומתו של משה שפיצר שצר את קלסתרם של כרכי האנצקלופדיה מראשיתה , למן החוברת לדוגמה , שהוכנה בסדר יד במסדרת " תרשיש" בירושלים . בכרך הנוכחי הצטמצמה המערכת והחברים שמואל ייבין ז"ל ( נפטר ביום ה' באדר תשמ"ב ) ויבל"א שמואל אפרים ליונשטם פרשו ממנה בשלבים מוקדמים של הכנת הכרך הנוכחי , לאחר שהקדישו שנות עבודה רבות ופוריות לעריכת האנציקלופדיה ולכתיבה . זכתה המערכת ומשה גרינברג נחלץ לעזרתה ונטל על עצמו את עריכתו של הערך המקיף תני'ך , פרשנות , וטרח במסירות וללא ליאות בתכנונו , עריכתו והשלמתו . כל השנים השתדלה המערכת להרחיב את חוג המחברים המשתתפים בכתיבת האנציקלופדיה , ולכלול בו חוקרים צעירים שנצטרפו לחבורה . רשימות המחברים שנטלו חלק בעבודתנו משקפות את חילופי הדורות בציבור זה . תמיד חזרה המערכת אחר מחברים מומחים ובקיאים בנושאי מחקריהם , מן הארץ וגם מחוץ לארץ , ומעטה להתפשר ולוותר על רמת הכתיבה וטיבה . המערכת מקווה כי אכן עלה בידה לעמוד באמות המידה שקבעה לעבודתה , ולהוציא מתחת / 7 r דבר מתוקן . הכנתו של הכרך השמיני נתעכבה מעט מן הצפוי . הכרך מכיל כמה ערכים שכתיבתם היתה קשה במיוחד ; יש בו ערכים שהם בבחינת חיבורים מקיפים העומדים בפני עצמם . בהבדל מהכרכים הקודמים נדפס כרך זה בשיטה חדשה , בדפוס מחשב . מטבע הדברים גרם המעבר משיטת הדפסה אחת לשנייה קשיים שלא נצפו מראש . כדי לא לעכב עוד את צאתו לאור של הכרך וגם על מנת להקל על המשתמשים באנציקלופדיה , החליטו המערכת והנהלת מוסד ביאליק כי המפתח לשמונת כרכי האנציקלופדיה , שעל עריכתו שקדו בשנים האחרונות , לא יפורסם בסופו של כרך זה , אלא יצא לאור בכרך נפרד שהכנתו מצויה בשלבים מתקדמים . השנים שחלפו מאז ראשיתה של האנציקלופדיה היו שנות התקדמות רבה בחקר המקרא . דברים שהיו יפים לשעתם פעמים שנתיישנו , פעמים שתפיסתנו אותם נשתנתה . גם בהבנת מהותו של עולם המקרא ותחומיו חלו שינויים רבים ולעתים מופלגים , וגבולותיו של עולם זה נתרחבו ביותר . וכך קרה שערכים שהיו יפים לשעתם נתיישנו . פעמים עלה בידי המערכת לעדכן ערכים כאלה על ירי מסירת המידע החדש במאמרים שהיתה להם זיקה לאותם ערכים . אבל לא תמיד אפשר היה לתת ביטוי לתגליות ותפיסות חדשות מעל דפי האנציקלופדיה . עדכונה של האנציקלופדיה חייב להיעשות בדרך שיטתית . לפיכך מבקשות מערכת האנציקלופדיה המקראית והנהלת מוסד ביאליק להוסיף על שמונת הכרכים כרך של מילואים והשלמות . בכרך המילואים נשתדל למלא ערכים שחסרונם מורגש , להוסיף ערכים שלא נכתבו מחמת תקלה כלשהי ולהשלים ערכים קיימים לאור תגליות חדשות . בשיטתה של האנציקלופדיה לא חלו כל שינויים והכרך השמיני נערך ונסדר באותה שיטה שהתוותה לעצמה המערכת בראשית פעולתה , בכרכים הקודמים ( על שיטה זו ועל דרך ההוצאה
|
|