|
|
עמוד:9
אכן , כמו ידידו הטוב עמוס עוז , היה גם יהושע הצעיר מעין סוכן כפול . הוא אימץ לעצמו את החברה האשכנזית וניסה להתבולל בתוכה . עם זאת , לא יכול היה להפוך לבן בית גמור בחברה זאת , וכמי שבא אליה מן החוץ חש ביתר חריפות את נגעיה ופגעיה . וכך , מצד אחד , ביקש יהושע את הלגיטימי ציה של הביקורת , את אישורה של החברה האשכנזית , באמצעות אימוץ סגנונו של עגנון , ( 132 , 1989 ) אבל , מצד שני , ניצל את "הציפוי העגנוני" כדי לתקוף ולבקר את הלגיטימציה של אותה חברה עצמה שאת אישורה והכרתה חיפש . הסיפור "תרדמת , "היום הכלול בספרו מות הזקן , , ( 1963 ) מדגים היטב מגמה זו . הסיפור מאיר יום אחד בחיי מספרו . מוקדם בבוקר הוא נלקח לעבודה , יציקת גג בטון , ועד מהרה הוא קרוב להתמוטט תחת עול העבודה . לוברני , האחראי על היציקה , רואה אותו במצוקתו , ועל אף האחריות המירבית המוטלת עליו הוא נוטש את עבודתו ומזמין את המספר לביתו . הבית , כפי שצויין לא אחת בביקורת , מתגלה כמקדש של שינה , ולוברני סח למספר כי כאן למעשה מתרחשים חייו האמיתיים . הסיפור כולו בנוי על פרדוקס , אחד מאלה האהובים כל כך על יהושע : הגיבור אינו ישן כדי לאגור כוח לחיים של פעילות ועשייה , אלא יוצא לעבודה בשביל לאגור די עייפות כדי שיוכל להמשיך בשנתו . לסיפור צדדים רבים והוא מצביע , בין השאר , על זיקתו העמוקה של יהושע כבר מראשית דרכו לתיאוריה הפסיכולוגית של פרויד . אולם לא פחות חשוב , עזיבת הבניין הנבנה מתרמזת בסיפור מוקדם זה כתשוקה לפרוש מן הפרוייקט הציוני על העול והחובות הכרוכים בו . ביקורת חברתית חריפה מציינת את ספרו הבא של יהושע , מול היערות . ( 1968 ) החברה הישראלית מצויירת בסיפורים כחברה שאיבדה את חיוניותה , חברה חולה שעצם זכותה על הארץ מפוקפקת מול" ) . ( "היערות אופייני לספר זה הסיפור "יום שרב ארוך , יאושו , אשתו . "ובתו הסיפור מתאר מהנדס ישראלי הנשלח לנאירובי כדי לעזור בבניית סכר . הוא נענה להצעה בתקווה לצבור באפריקה די כסף על מנת שיוכל להחליף את מכוניתו הישנה . ההקבלה הנוצרת בסיפור בין מצבה הרעוע של המכונית לבין בעליה , מרמזת כי אפריקה אמורה לחדש את חיוניותו של המספר , להשיב לו את נעוריו האבודים . אולם המפגש עם אפריקה מתגלה כמפגש אכזרי החושף ביתר שאת את חולשותיו של הגיבור . הוא סובל תחילה מכאבים לא מוסברים ולבסוף מודיע לו רופא אפריקאי , שונא נלהב של התרבות המערבית , כי הוא חולה בסרטן , והמספר טס מייד חזרה לישראל . במהלך שהותו בישראל , בעודו ממתין לחזרתו לעבודה , מתגלה הגיבור כמי שאיבד את חיוניותו , בין אם מחלת הסרטן שלו היא אמיתית או מדומה . הסיפור הוא , אם כן , מחקר ספרותי באימפוטנציה ובזיקה שבין חולי נפשי וחולי פיזי . אולם זהו רק צד אחד של הסיפור . קריאה מדוקדקת בו מגלה כי המפגש עם אפריקה הוא למעשה מפגש בין תרבות מערבית מנוונת , שנותקה
|
|