|
|
עמוד:יב
כאמור , המונח " היסטוריציזם" הופיע בשנות השלושים של המאה העשרים בארצות האנגלוסקסיות , בעיקר בארצות-הברית ובאנגליה . שלא כמו הפילוסופים וההיסטוריונים האירופים הנזכרים לעיל , שתפסו את ההיסטוריזם בראש ובראשונה בתור השקפת עולם , בין שאימצו אותה ובין ששללו אותה , בתחומן של אנגליה וארצות-הברית נתפס ההיסטוריציזם כשיטה המציעה עקרונות להסבר , להערכה ולשיפוט של התהליך ההיסטורי הכולל – עקרונות המאפשרים גם את ניבוי עתידותיו . הדוברים הידועים ביותר בנושא ההיסטוריציזם בארצות-הברית היו מוריס ר' כהן ומורטון וייט , שכל אחד מהם מוזכר בספרו של פופר בהערת שוליים אחת ותו לא , ואילו בין דובריו באנגליה יש לציין את פרידריך אוגוסט פון-האייק , ( 1992-1899 ) את ישעיהו ברלין ( 1997-1901 ) ואף את קרל מאנהיים המוזכר לעיל . פופר והאייק , בר-הפלוגתא המושבע שלו ( המוזכר רבות בספרו הן לחיוב הן לשלילה , ( התקיפו בחריפות את ההשקפות ההיסטוריוסופיות של המאה התשע-עשרה – בעיקר את השקפותיהם של הגל , אוגוסט קונט ( 1857-1798 ) ומרקס – שהניחו כי קיימים חוקי התפתחות אופייניים של מכלולים חברתיים , אשר על סמך הכרתם אפשר לנבא באופן מדעי את ההתפתחות העתידית של החברה האנושית . בביקורת זו נכללה התקפה גם על מושג ההוליזם , שכנגדו הציב פופר את העמדה שאותה הגדיר כאינדיבידואליזם מתודולוגי ( עמ' . ( 96 ההשקפה ההוליסטית בהקשר הנידון גורסת שאפשר לפרש מאורעות חברתיים כנוגעים בראש ובראשונה למכלולי הפעולות , היחסים והנסיבות שמגלמים בני אדם אינדיבידואליים , ועל כן יש לראות במכלולים החברתיים את הנושא האמיתי של ההיסטוריה . המאורעות החברתיים הללו נתפסו כחלקים או כחוליות של תהליך כולל יותר , ונטען לא פעם שרק בעזרת הבנה הולמת של מהות התהליך הזה אפשר לעמוד על טיבם האמיתי של מאורעות בהווה ולחזות את מהלך ההיסטוריה בעתיד . זהו אפוא הרקע המבהיר מה ביקש פופר להפריך בדלות ההיסטוריציזם . הפרקים הראשונים של הספר מוקדשים להצגת גישת ההיסטוריציזם , פעם על פי " הדוקטרינות האנטי-נטורליסטיות" שלו ופעם על פי " הדוקטרינות , "נטורליסטיות-הפרו ואחר כך , בפרקים השלישי והרביעי , הוא מותח את ביקורתו על ההיסטוריציזם – על דובריו ועל טיעוניו הן מהזן האנטי-נטורליסטי , הן מהזן הפרו-נטורליסטי . הביקורת שלו נסבה אפוא בראש ובראשונה על ההיסטוריציזם בתור דוקטרינה מתודולוגית .
|
|