פתיחה

מתוך:  > ציות וסירוב > פתיחה

עמוד:11

טיות שלו מעוגנת בהומניזם , לייצר חוקים היכולים להיות שופטים כאלה . כפי שהבאתי כבר לעיל מסוף הדבר של ספר זה , דברים אלה מתקשרים אל הלקח המרכזי שלו . החוק , ובכלל זה החוק הדמוקרטי , לא יכול להיות מלט לחברות הסובלות ממחלוקות ערכיות עמוקות . מי שסבור שהוא יכול , לא רק שהוא עוצם עיניו לניסיון ההיסטורי , אלא גם להיגיון השאלות המוסריות על חובת הציות לחוק , היגיון שהספר הזה מבקש להיות ניתוחו . עצימת עיניים זו מבטאת משאלות לב ראויות לאהדה , משאלות לב בקשר לסובלנות ופתרונות לא אלימים של מחלוקות . אבל היא מפריעה לראות את האמת והמציאות כפי שהן : כשמחלוקות הן עמוקות וקוטביות , לא יועילו כל משאבי הנימוס שבעולם לפתור אותן . עצימת העיניים הנוכחית , כמו הרבה עצימות עיניים , רמיות ורמיות עצמיות אחרות , הסתיימה במפח נפש ומשבר . והוא בוודאי לא אחרון . עצימת עיניים זו איפיינה מאז ומתמיד את העיתונאות ואת הממסד הפוליטי הישראלי . גם אינטלקטואלים ידועים בציבור לקחו בה חלק . הללו המשיכו לעשות זאת גם אחרי רצח רבין . הם המשיכו לראות את הרצח בעיקר כפגיעה בשלטון החוק , ואת שלטון החוק כתרופה העיקרית לתחלואים שהרצח מבטא . אניטה שפירא ( ידיעות אחרונות , מוסף תרבות , ספרות אמנות , , 10 . 11 . 95 עמוד ( 27 כותבת : "התפישה שיש רשות עליונה מן החוק , ובשמה אפשר לעשות כל מעשה נפשע ולקבל כפרה מיידית [ ... ] מערערת את יסודות ההסכמה . "הלאומית כאילו יש הסכמה כזו , וכאילו קשורה הסכמה זו לשלטון החוק . שלמה אבינרי אומר למראיין בעמוד 22 של אותו עיתון : '' בישראל יש חוגים [ ... ] הרואים את עצמם כפופים לחוקים עליונים של דת ולאום בלבד [ ... ] הם מערערים על הלגיטימיות של הדמוקרטיה הישראלית , על חוקי המדינה " ... אבינרי , שבעבר גינה בעוצמה וחריפות אולי גדולים יותר גם את קול ענות החלושה של סרבנות השמאל הישראלי , אינו נדרש לשאלה אם הדמוקרטיה הישראלית היא הומניסטית או אינםטרומנטליםטית . בעמוד 8 של מוסף השבת של מעריב מאותו תאריך ( 10 . 11 . 95 ) אומר אסא כשר כי "יש פה מקהלה דיסהרמונית גדולה של נציגי הקב"ה עלי אדמות [ ... ] בגלל זה יש צורך במשהו חזק יותר שמחייב את כולם . וזה . "החוק מגדיל מכולם עמוס עוז . "בעיקרו של , "דבר הוא כותב , " המנוול שהתנקש [ ברבין ] לא פעל מכוח עמדתו בבעיית השלום והחזרת . "השטחים כמי שעוסק בבדיונות גם כשהוא מייחס מניעים לאיש הממשי שרצח את רבין , איש שעסק בחתרנות נגד השלום ובהתנכלות לערבים עוד לפני שרצח את רבין , אין פלא שעוז רואה ב"התקפה על שלטון החוק" את עיקר מניעו של הרוצח . ( מוסף הארץ , , 10 . 11 . 95 עמוד . ( 12 נקודת המוצא של ספר זה היא פשוטה . היא טמונה בעובדה שאינה יכולה

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר